ת"צ 19368-10-12 אתר נ' מכון למיחזור פסדים העמק (1994) שותפות מוגבלת

א. המבקשים הגישו בקשה לאשר כייצוגית תובענה שעניינה, לפי הנטען, מפגעי ריח קשים מהם סובלים תושבי עפולה, לרבות המבקשים עצמם, אשר מקורם במכון המשיבה. בגין כך נתבקשו סעדים כספיים לחברי הקבוצה.

ב. המשיבה, בתגובתה לבקשת האישור, הכחישה את טענות המבקשים וטענה כי הבקשה אינה מבוססת עובדתית או משפטית. לטענתה, המכון איננו גורם למטרדי ריח באזור העיר עפולה ואף עושה ככל שניתן על מנת לסייע במניעת מפגעי ריח ממקורות אחרים באזור.

ג. בהחלטתי מיום 26.10.14, לאחר שבאי כח הצדדים הגישו הסכם פשרה לאישורי, הוריתי על פי סעיפים 18(ג) ו- 25 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בשני עיתונים- "גלובס" ו"ידיעון עפולה". כן הוריתי לשלוח ההודעה האמורה בצירוף העתק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן התשובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולמשרד להגנת הסביבה.

הצדדים הגישו עותק מפרסום המודעות בדבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה, העתקי אישורי מסירה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולמשרד להגנת הסביבה.

ד. לאחר ביצוע הפרסומים בעיתונות התנגד היועץ המשפטי לממשלה להסכם הפשרה המוצע.

להלן יפורטו עיקר הטעמים להתנגדותו וכן תגובת המשיבה.

1. לטענת היועמ"ש התחייבות המשיבה לעמוד בתנאי היתר הפליטה, איננה בבחינת הטבה לתובעים המיוצגים שיש בה כדי להצדיק יצירת מעשה בית דין בגין נזקי עבר, שכן המשיבה מחויבת על פי דין לעמוד בתנאי היתר הפליטה. עוד טוען היועמ"ש כי האופציה לשימוש בפחם פעיל נפסלה על ידי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת טיוטת היתר הפליטה שהועברה למפעל, וסותרת את הטכניקה המיטבית להפחתת זיהום אוויר המחויבת על פי דין. לפיכך, ברור כי הפתרון של שימוש בפחם פעיל לא רק שאינו נתמך בדין אלא ממילא איננו מהווה הטבה לציבור. על כן , אין בפתרון זה כדי להצדיק הפחתה בתשלום פיצוי לנפגעים- התובעים בתובענה הייצוגית.

    

   מנגד טוענת המשיבה, כי המחלוקת בדבר האמצעי היעיל ביותר למניעת ריחות אינה רלוונטית שהרי בסופו של יום יעשה המכון את אשר יצווה עליו המשרד להגנת הסביבה במסגרת היתר הפליטה. בסעיף 11 להסכם הפשרה הודגש כי המכון יפעל לפי דרישות היתר הפליטה.