נסאר נ' מבשלות בירה בינלאומיות בע"מ

1.ביום 11.1.17 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה לסילוק סופי ומוחלט של תביעת חברי הקבוצה. ביום 12.1.17 פרסמה המשיבה הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה לפי החלטתי. המועד להגשת התנגדויות חלף ולא הוגשה התנגדות או בקשה ליציאה מן הקבוצה. ביום 25.4.17 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי לא מצא מקום להתנגד להסדר הפשרה.

2.לאחר עיון בטענות הצדדים, ובחינת סבירותו והגינותו של הסדר הפשרה, איני רואה צורך במינוי בודק לבחינת הסדר הפשרה, משום שבחינת סבירותו והגינותו של הסדר הפשרה היא בעיקרה משפטית, והבודק לא יועיל בבדיקת גודל הקבוצה והנזק שנגרם, שאינו נזק ממון, על כן לא אמנה בודק.

3.הגעתי למסקנה שיש לאשר את ההסדר כהוגן וסביר, וכדרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת שבין הצדדים בנסיבות העניין לטובת חברי הקבוצה. הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה היצוגית לטובת הקבוצה, בנסיבות העניין, לאור השלב שבו נמצא ההליך, והסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול ההליך, מצדיקים סיום סופי ומוחלט של ההליכים בדרך המוצעת בהסדר הפשרה, על מנת לחסוך בהוצאות ובזמן שיפוטי, תוך הגנה על חברי הקבוצה.

4.הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה היא צרכני המשיבה קוראי השפה העברית, שרכשו את המשקה הנקרא משקה קל תמרהינדי המשווק על ידי המשיבה, לאחר שנחשפו לקמפיין הפרסומי בשפה הערבית באמצעי התקשורת השונים, מיוני 2016 עד סיום הקמפיין.

5.השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן:

א.האם היתה הטעיה בפרסום?

ב.האם חברי הקבוצה הסתמכו על הפרסום בטרם רכשו את המוצר?

ג.האם לחברי הקבוצה או מי מהם נגרם נזק?

ד.מה מהותו וטיבו של הנזק שנגרם ומה הפיצוי לו זכאים חברי הקבוצה או מי מהם?

6.עילות התובענה והסעדים שלגביהם יהווה הסדר הפשרה מעשה בי-דין הן העילות הבאות: הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין; הפרת חובת תום הלב לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשי"ג-1973 התעשרות שלא כדין בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. הסעדים הם הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור.

7.ואלה עיקרי הסדר הפשרה: