כילאני נ' ברגים חיפה (2004) בע"מ ואח'

ביחס למשיבות 1 ו-4

1.ביום 8.8.16 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד משיבות שונות, בהן המשיבות 1 ו-4 (להלן – "המשיבות").

2.ביום 6.2.17 הגיש המבקש בקשה הסתלקות, במסגרתה ביקש לחייב את המשיבות בגמול לתובע ובשכ"ט לעורכת-דינו. ביום 20.2.17 הוגשה תגובת המשיבה 1 לבקשת ההסתלקות, במסגרתה ביקשה המשיבה לחייב את המבקש בהוצאות (בק' מס' 20). ביום 27.2.17 הוגשה תגובת המשיבה 4 לבקשת ההסתלקות, אף במסגרתה ביקשה המשיבה לחייב את המבקש בהוצאות (בק' מס' 21). ביום 3.5.17 הוגשו תשובות המבקש לכל אחת מהתגובות הנ"ל.

אעיר, כי התיק נוהל תחילה בבית משפט השלום בנצרת, והועבר לבית משפט זה בהחלטה מיום 9.2.17. התיק הועבר לטיפולי בהמשך להחלטת כב' הנשיא, השופט א. סלאמה, מיום 14.2.17.

3.בתמצית, לטענת המבקש בבקשתו לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבות - המשיבות מוכרות סוללות אך אינן מקיימות את הוראות סע' 30 לחוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 במסגרתו היה על כל אחת מהן להציב מיכל איצור לקבלת סוללות משומשות, אף לסמנו באופן בולט, וכן כי כל אחת מהן סירבה לקבל סוללות משומשות משנדרשה לכך.

בבקשת ההסתלקות טוען המבקש כי לאחר שהוגשה התובענה הייצוגית התקשרו המשיבות עם חברה העוסקת בפינוי פסולת אלקטרונית, ועל כן הן מקיימות את הוראות החוק, ואין עוד צורך בהמשך ההליך כנגדן; המבקש דרש חיובן של המשיבות בגמול לתובע בסכום של 1,000 ש"ח ובשכ"ט עו"ד התובע בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

לטענת המשיבות בתגובותיהן לבקשת ההסתלקות, יש בחנותן מתקן לאיסוף סוללות, כי ב"כ הקודם של המבקש, העובד בשיתוף פעולה על באת-כוחו הנוכחית ידע על כך היטב, ומלכתחילה לא היה מקום להגשת התביעה. המשיבות דורשת חיובו של המבקש בהוצאותיהן.

4.לאחר שעיינתי בבקשה המקורית, בבקשת ההסתלקות, בתגובת כל אחת מהמשיבות ובתשובת המבקש, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר אמנם את בקשת ההסתלקות, אך יש מקום לחיובו של המבקש בהוצאותיהן של המשיבות, ואבהיר.

5.בבקשת ההסתלקות, אין המבקש מסתפק בחזרה מדרישתו לאישור התובענה שהגיש כנגד המשיבות כתובענה ייצוגית, כפי שראוי היה לעשות בנסיבות העניין, אלא הוא דורש פסיקת גמול לתובע בסכום של 1,000 ש"ח ולבאת-כוחו בסך של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ.