ת"צ 18389-06-15 קנופי בע"מ נ' עירית קרית ביאליק

בקשה לאשר הגשת תובענה ייצוגית שעניינה גביית אגרה שנתית בגין טיפול, החלפה ותיקון כלי אשפה, מכוח חוק העזר לקריית ביאליק (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון, תשמ"ט–1989 ("חוק העזר").

רקע וטענות

המבקשת מחזיקה בשני נכסים הרשומים בספרי המשיבה כנכסים מספר 209133000200 ו- 20933000100, המשמשים כחנויות ברחוב קרן היסוד 30 קריית ביאליק. בכל אחד מחשבונות הארנונה ששלחה לה המשיבה נדרשה המבקשת לשלם חיוב תקופתי (דו-חודשי) בסך של 65.90 ₪ בגין אגרת כלי אשפה ("אגרת כלי אשפה" או "האגרה").

המבקשת טוענת כי החיוב בגין אגרת כלי אשפה נעשה שלא כדין ובחוסר סמכות. לטענתה, סמכות המשיבה להתקין כלי אשפה במקום בעל נכס ולחייבו בתשלום בשל כך מותנית במסירת הודעה מראש ובכתב לבעל נכס, ובמקרה הנוכחי לא קדמה לחיוב בגין אגרת כלי האשפה הודעה כזו. המבקשת טוענת עוד כי בהתאם לסעיף 30 לחוק העזר משלוח ההודעה הוא תנאי מהותי להפעלת סמכותה טרם הטלת החיוב.

לטענת המבקשת סעיף 30 לחוק העזר מטיל על בעל נכס חובה להתקין כלי אשפה, ורק כאשר הוא אינו ממלא חובה זו רשאית המשיבה לבצע זאת בעצמה ולחייבו בהוצאות הכרוכות בכך. המבקשת הפנתה גם לסעיף 255 לפקודת העיריות ("הפקודה") המסמיך את המשיבה לבצע עבודות לפי חוקי העזר על חשבון החייב; ולסעיף 256 לפקודה הקובע כי המשיבה לא תפעל כאמור בסעיף 255 לפקודה אלא אם מסרה הודעה בכתב ומראש למי שחייב לבצע את העבודה על פי חוק העזר. המבקשת טענה לפגמים נוספים בגביית האגרה, ובכללם גבייה ביתר מחמת אי-עדכון חוק העזר; חוק העזר אינו קובע מנגנון להחלפת כלי אשפה; העדר זיקה בין העלות למשיבה של תיקון והחלפה של כלי אשפה לבין סכום האגרה הנגבית והעדר זיקה בין תשלום האגרה לשירות שניתן וכי למעשה תשלומי האגרה הם תשלומי ארנונה מוסווית.

המבקשת טענה גם כי התובענה באה בגדר סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו–2006 ("החוק") ולפרט 11 בתוספת השנייה, ומתמלאים לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק. הקבוצה שהמבקשת ביקשה להגיש את בקשת האישור בשמה כוללת את כל מי שהמשיבה גבתה ממנו אגרה שנתית בעד טיפול, החלפה ותיקון של כלי אשפה בתקופה של עשרים וארבעה חודשים שקדמו להגשת הבקשה לאישור.