תורתי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

בפני בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית.

המבקשים, אגדי תורתי, אורנה תורתי (רגפורקר) ולימור אהרוני (להלן - "המבקשים") הגישו ביום 9.2.2016 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק הפועלים בע"מ, בנק אוצר החייל בע"מ, והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן – "המשיבים"). בבקשה נטען, כי במסגרת הסדר החוב של חברת אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ, התקבל בחשבונם תקבול במזומן ביום 25.8.14 (להלן – "תקבול אי.די.בי"). עם זאת, המשיבים סיווגו תקבול זה כ"ריבית" במקום כ"רווח הון" בטופס אישור ניכוי מס במקור לשנת המס 2014 (להלן – "טופס 867"). בשל סיווג זה, לא יכלו המבקשים לקזז סכום זה כנגד הפסדי הון צבורים משנים קודמות, ועל כן נגרם להם נזק הנע בין 6,936 ש"ח ל - 24,983 ש"ח. הבקשה הוגשה בשם כל הזכאים לתקבול אי.די.בי. אשר תקבול זה הוגדר עבורם כריבית ואשר להם הפסדי הון צבורים משנים קודמות, והוערכה בסך של כ - 15.5 מליון ש"ח עבור כלל חברי הקבוצה.

בעקבות מגעים להסדר שהתקיימו בין הצדדים, הוגשה ביום 2.12.16 בקשה לאישור הסכם פשרה, בו הסכימו הצדדים, כי תוך 60 יום ממועד אישור הסדר הפשרה ישלחו המשיבים הודעה ללקוחות אשר קבלו ביום 25.8.14 את תקבול אי.די.בי, ואשר בנוסף לכך שלפו טופס 867 (בכל הנוגע ללקוחות בנק הפועלים) או צפו בטופס 867 במערכות המחשב או בסניף הבנק (בכל הנוגע ללקוחות בנק אוצר החייל והבנק הבינלאומי הראשון לישראל). במסגרת הודעה זו, ידעו המשיבים את הלקוחות אודות האפשרות לקבל החזר כספי ויצורף להודעה טופס 867 שיכלול שינוי סיווג של תקבול אי.די.בי מסיווג "הכנסה מרבית" לסיווג של "רווח הון". כל אחד ממקבלי ההודעה אשר הגיש לשלטונות מס ההכנסה דוחות בגין שנת המס 2014, יש לו הפסדי הון צבורים לתום שנת 2013, וצפוי לקבל החזר מס כתוצאה משינוי הסיווג של תקבול אי די בי, יהיה זכאי לקבל מהמשיב הרלוונטי לגביו החזר כספי, בסך החזר המס שיוכל לקבל (עד 1000 ש"ח) או בסך של 1000 ש"ח ללקוח (בגין עלות תשלום למייצג עבור תיקון הדו"ח), הנמוך מביניהם. ההחזר הכספי ישולם למקבלי ההודעה אשר ימציאו למשיב הרלוונטי לגביהם, תוך 60 ימים מקבלת ההודעה, אישור מטעם המייצג בפני רשויות המס כי מתקיימים לגבי הלקוח תנאי ההחזר ומהו גובה ההחזר הצפוי, או הצהרה חתומה של הלקוח בפני עו"ד כי מתקיימים בו שלושת תנאי ההחזר, בצירוף שומות מס המעידות על כך. ההחזר הכספי יבוצע לחשבון הבנק אליו שולמה התמורה תוך 60 יום מהמועד האחרון לקבלת האישורים.

הצדדים הוסיפו והמליצו, כי הגמול למבקשים יעמוד על סך של 70,000 ש"ח ושכר הטרחה לבאי כוח המבקשים יעמוד על סכום של 210,000 ש"ח, כאשר בנק הפועלים ישא ב2/3 מסכום זה והמשיבים האחרים ישאו ביתרת הסכום. הצדדים טענו, כי הגמול ושכר הטרחה המוצעים הינם סבורים וראויים בנסיבות העניין, לנוכח ההערכות בגין התועלת הצפויה לציבור כתוצאה מהסדר הפשרה, כאשר לפי בדיקות המשיבים, סך זיכוי המס הרלוונטי הינו 770 אלף ש"ח ביחס למשיב 1 ו - 440 אלף ש"ח ביחס למשיבים 2-3.

הצדדים ביקשו לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך במינוי בודק. לטענתם, המדובר בהסדר פשרה פשוט יחסית הנתמך בתצהירי המשיבים וניתן לבחון את סבירותו גם ללא בודק. ההסדר יביא לקבלת פיצוי מלא ביחס לזכות חברי הקבוצה להחזר מס והעלות הכרוכה בקבלתו, ועל כן הערכת התועלת בהסדר הפשרה לקבוצה הינה ברורה. גם סכום הפשרה הנמוך והרצון למנוע עלויות אשר יכבידו על הצדדים ועלולות לסכל את הסדר הפשרה מצדיקים את הרצון לחסוך את ההשקעה הכספית במינויו של בודק.

בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - "החוק") והוראות תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, הוריתי ביום 8.1.17 על פרסום דבר הגשת הבקשה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה בשפה העברית, ועל משלוח הודעות בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט, והמפקח על הבנקים. כן קבעתי, כי אתייחס לבקשה שלא למנות בודק לאחר חלוף המועד להגשת התנגדויות לאישור הסכם הפשרה.

הצדדים פרסמו מודעה בשני עיתונים יומיים והעבירו את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט והמפקח על הבנקים. ביום 18.4.17 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט מבלי להביע עמדה לגופו של ההסדר. מנהל בתי המשפט והמפקח על הבנקים לא העבירו התייחסות הנוגעת לבקשה, ואף לא הוגשו התנגדויות כלשהן להסדר. לאור זאת, ביקשו הצדדים מתן פסק דין בבקשה.

דיון

אין דומה הסכם פשרה בתובענה ייצוגית להסכם פשרה בתובענה רגילה:

"בניגוד לפשרה המסיימת הליכים בתובענה רגילה אשר אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי מי שלא היו צד להליך, פשרה בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מכריעה בזכויותיהם של כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בה מבלי שנטלו חלק בעיצובה (ראו, סעיפים 24, 19(ג)(2)(ו) ו- 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות; וכן, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מ"א 5, 6, 10 (2011) (להלן: פשרה בתובענות ייצוגיות)). מאפיין ייחודי זה של פשרות בתובענות ייצוגיות או בבקשות לאישורן, בצירוף העובדה שבמקרים רבים עלול להיווצר ניגוד עניינים בין חברי קבוצת התובעים המיוצגים ובין מי שביקש לייצגם, מוליד חשש כי הצדדים לתובענה ייצוגית או לבקשה לאישור תובענה כאמור יסכמו ביניהם על מתווה פשרה שיטיב עמם על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת" (רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל, עמ' 8 (פורסם בנבו) (27.5.15)).