ש.א.ג. ניהול קניונים בע"מ נ' עירית ירושלים

בקשה לאישור התובענה שהגישה המבקשת בתיק זה כתובענה ייצוגית, לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקשת מחזיקה בתחומי העיר ירושלים חנויות הלבשה המשתייכות לרשת "אפרודיטה". היא הציבה בפתח חנויותיה שלט ממוחשב, הכולל אפשרות להדפסת קופונים. לטענתה, המדובר בשלט שהוא "שלט פרסומי" על פי משמעותו של מונח זה בחוק עזר לירושלים (שילוט), התש"ם-1980 (להלן: חוק העזר). אלא שהמשיבה, עיריית ירושלים, חייבה אותה על פי תעריף של "מודעות", שכן ראתה בשלט הממוחשב "מתקן פרסום מודעות אלקטרוני". הפערים בין שני התעריפים מגיעים כדי מאות אחוזים. לטעמה של המבקשת, סיווגו של השלט הממוחשב כפי שסווג אינו כדין.

כפי שאסביר להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

"שלט", "שלט פרסומי" ו"מודעה"

1. להלן ההגדרות למושגים הרלוונטיים בחוק העזר:

"מודעה" –

לרבות כל הודעה או כרזה או תמונה או צילום או ציור או כתובת או סמל או תבנית או כיוצא באלה, העשויים מחומר כלשהו או המוצגים באמצעות אור, קול, עשן, גז או בכל דרך או אמצעי אחר, ושלא נועדו להיות מוצגים דרך קבע;

"שלט" –

לרבות כל הודעה המכילה שמו או כינויו או מקצועו של אדם או של עסק או של מוסד, המוצג בדרך כלשהי, בין אם הוא מחובר לנכס ובין אם לאו, לרבות כל אביזרים ומיתקנים הנלווים אליו, ושנועד להיות מוצג בדרך קבע או לזמן ממושך;

"פרסומת כללית" –

לרבות כל פרסום של דבר או ענין כלשהו ולרבות פרסום של מוצר, עסק, שירות, או כל פעילות אחרת;