פנטון ואח' נ' אור בל חשמל יבוא ושיווק בע"מ ואח'

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), בכל הנוגע לחברת פלאש תאורה וסחר (1998) בע"מ (להלן – המשיבה 9).

רקע

1. ביום 8.12.2016, פנו המבקשים בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הפרת הוראות החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן – חוק טיפול סביבתי). כעולה מבקשת האישור, מטרתו של חוק טיפול סביבתי הינה להביא למחזורה של פסולת ציוד אלקטרוני, באמצעות הטלת חובה על יצרני ויבואני ציוד אלקטרוני להתקשר עם גוף יישום מוכר ולשלם לו עבור מחזור הפסולת האלקטרונית בהתאם לכמות הציוד המיוצר או המיובא על ידם. בבקשה הוטעם, כי יצרני ויבואני הציוד האלקטרוני נדרשים לממן את פעילותם של גופי היישום ואת מלאכת המחזור, כאשר גופי המחזור המוכרים הם אלה שפועל מבצעים את פעולת האיסוף והמחזור ואף את הדיווח למשרד לאיכות הסביבה.

2. על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, המשיבות הינן יבואניות או יצרניות של ציוד חשמלי ואלקטרוני או סוללות ומצברים, והמשיבה 9 מתמחה בייבוא ובשיווק נורות וגופי תאורה. בבקשת האישור נטען, כי כלל המשיבות נמנעו מלבצע מחזור מוכר של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, או סוללות ומצברים, ובכך גרמו לפגיעה חמורה בסביבה ולסכנות בריאותיות. עוד נטען, כי על המשיבות לבצע מחזור מוכר של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות הנוצרת מהמוצרים שייצרו או ייבאו בשיעורים הקבועים בחוק טיפול סביבתי, וכן עליהן לדווח למנהל ציוד וסוללות במשרד להגנת הסביבה דיווח חצי שנתי ודיווח שנתי של המידע המפורט בחוק. כן נטען, כי על המשיבות להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר לשם קיום חובת המחזור וחובת הדיווח כאמור. לבקשת האישור צורפה חוות דעתה מומחה מטעם גב' מיכל בר-טוב, יועצת סביבתית מוסמכת ומי ששימשה במשך כעשור מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. בחוות הדעת פורטו המוצרים העיקריים שכל משיבה מייצרת וכן החומרים המסוכנים לכל סוג פסולת, וכן צוינו ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של חומרים אלה.

3. כעולה מבקשת האישור, פנו המבקשים ובא כוחם בפנייה מוקדמת למשיבות בבקשה לקבלת מידע בנוגע ליישום חוק המחזור האלקטרוני ובה התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים (הפנייה למשיבה 9 נשלחה ביום 15.11.2015). אולם, כנטען בבקשת האישור, המשיבות בחרו להתעלם מהפנייה המוקדמת ולא התקשרו עם גוף יישום מוכר. נוכח זאת, פנו המבקשים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית הנדונה.

4. לאחר הגשת התובענה ובקשת האישור, ועוד בטרם הוגש כתב תשובה, ביום 13.8.2017, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מן התובענה הייצוגית בכל הנוגע למשיבה 9. בבקשת ההסתלקות נאמר, כי בעקבות בקשת האישור, התקשרה המשיבה 9, ביום 19.6.2017, בשלושה הסכמים (יבואן, משווק ומחזיק) עם תאגיד המחזור "מ.א.י – מחזור אלקטרוניקה לישראל", לשם קיומן של החובות המוטלות עליה מכוח חוק טיפול סביבתי.

5. כעולה מבקשת ההסתלקות ומהסכמי ההתקשרות שצורפו, התקשרות המשיבה 9 עם גוף יישום מוכר הביאה הן לשינוי המצב הקיים והן לתיקון המצב לאחור. כעולה מבקשת ההסתלקות ומהסכמי ההתקשרות, התשלום הרטרואקטיבי אותו שילמה המשיבה 9 שקול למצב שבו הייתה המשיבה 9 מתקשרת מלכתחילה עם גוף היישום המוכר כבר במועד כניסת החוק לתוקפו. זאת, הן מבחינת המשיבה 9, אשר לא נוצרה לה כל תועלת מהפרת הדין בתקופה שקדמה להגשת הבקשה לאישור, והן מבחינת הציבור שכן התשלום הרטרואקטיבי ששולם לגופי היישום מאפשר לבצע מחזור של ציוד אלקטרוני בהיקף התואם את כמות הפסולת האלקטרונית אשר לה אחראית המשיבה 9 מיום כניסת החוק לתוקפו. כמו כן, בהתאם להסכמי ההתקשרות, תוקף ההתקשרות הנוכחי הינו כל עוד תהיה ההכרה בתאגיד המחזור "מ.א.י." כגוף יישום מוכר בתוקף, היינו, עד ליום 31.12.2017, וזאת בהתאם להוראות החוק ולהנחיית המשרד לאיכות הסביבה.

6. לנוכח האמור, הוסכם על הסתלקות מן התובענה בכל הנוגע למשיבה 9, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית דין ביחס לשאר חברי הקבוצה, וזאת בכפוף להמשך קיום תנאי ההתקשרות בין המשיבה 9 לבין תאגיד המחזור "מ.א.י.".