ת"צ 15097-05-14 דש נ' בתי קולנוע תאטראות בע"מ

לפניי בקשת הצדדים, לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר פשרה ביניהם.

המשיבה, המפעילה בתי קולנוע ברחבי הארץ, מאפשרת לרכוש ממנה כרטיסים לסרטים באתרי המרשתת שהיא מפעילה. עסקה כזו היא בבחינת ,,עסקת מכר מרחוק'' כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן). סעיף 14ג(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן קובע שכאשר מדובר בשירות (ולא בנכס) הצרכן רשאי לבטל עסקה כזאת בכתב

[...] בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.

על-פי סעיף 14ח(ב) לחוק הגנת הצרכן, במקרה כזה היא רשאית להותיר בידיה דמי ביטול אך בשיעור חמישה אחוזים ממחיר העסקה. על-פי הבקשה לאישור, המבקש שילם בעבור שני כרטיסים סך של 76 ₪ ועוד שמונה ש"ח עמלה, ובסך-הכול – 84 ₪. בעקבות ביטול העסקה זוכּה חשבונו בסך של 76 ₪, כלומר דמי הביטול ששולמו בעבור שני הכרטיסים היו בסך של שמונה ש"ח וארבעה ש"ח לכרטיס, ואילו חמישה אחוזים הם סך של 2.1 ₪ לכרטיס.

המשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור ובה טענה בין השאר כי יש לדחות את הבקשה מן הטעם שמדובר בזוטי דברים, וזאת נוכח היקפה הכולל של התובענה – לגרסתה, מאות בודדות של שקלים. כמו-כן טענה כי הבקשה לאישור אינה עומדת בכל הדרישות המצטברות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות.

הצדדים הגיעו להסדר פשרה המסדיר את כל המחלוקות נושא הבקשה לאישור, אך בעניין הגמול למבקש ושכר הטרחה לפרקליטו אין הסכמה של הצדדים וכל צד הגיש טיעוניו בנושא.

אליבא דמשיבה, בבדיקת מסד הנתונים שלה אשר זכתה לאישור רואי-החשבון המטפלים בה נמצא כי

6.1מספר הכרטיסים[] שעלותם נמוכה מ-80 ש"ח, שנרכשו באתר החברה באינטרנט עד סוף שנת 2014 ובוטלו לפחות יומיים לפני הקרנת הסרט עומד על 2,458 כרטיסים.

6.2.מספר הכרטיסים[] שעלותם נמוכה מ-80 ש"ח, שנרכשו באתר החברה באינטרנט עד סוף שנת 2014 ובוטלו לפחות שבעה ימים לפני הקרנת הסרט עומד על 150 כרטיסים.

(סעיף 6 להסכם; ההדגשה במקור)