ת"צ 1487-09 בוריס כהן נ' חב קל אוטו

1. לפני בקשת הצדדים לאישור הסכם פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ב-2006 (להלן: "החוק") ולתן לו תוקף של פסק דין, כמו גם לקבוע כי ההסכם אינו מחייב מינוי בודק חיצוני לקביעת שיעור הגמול לתובע המייצג ושכ"ט לבא כוחו על פי טיעונים נפרדים אותם הגישו הצדדים, וכן להורות על פרסום מודעה שניה בדבר מתן תוקף של פס"ד להסדר הפשרה בנוסח שצורף לבקשה.

2. עניינה של התובענה הייצוגית, כמו גם הבקשה לאישורה, הונח על שולחנו של ביהמ"ש ב- 8.2.09, ובו העלה התובע המייצג טענות כלפי הנתבעת כדלקמן:

א. הנתבעת גבתה תשלום עודף מלקוחות ששכרו ממנה כלי רכב בגין "עלות הפרש הדלק בתוספת עמלת תדלוק", כעולה מהסכם השכירות בין הנתבעת לשוכר הרכב, ועל פי שיעור החוסר הקיים במיכל הדלק בהשוואה למצבו בעת קבלתו.

ב. הנתבעת הפרה התחייבויותיה כאמור בהסכם השכרת הרכב הפרה יסודית, בכך שגבתה מלקוחותיה סכומים הגבוהים בכ- 23% מהמצוין בהסכם השכירות בגין אותן עלויות, תוך עשיית עושר שלא במשפט.

ג. הנתבעת גבתה תשלום מופרז בגין הדלק, כאשר בפועל מסרה חלק מהרכבים מבלי שתדלקה אותם כלל.

ד. לבסוף טען, כי הסכם השכירות שנחתם עם השוכרים כולל אותיות בגודל הקטן מהמינימום המותר בתקנות הגנת הצרכן (גודל אותיות בחוזה אחיד), התשנ"ה- 1995.

3. בגין כל אלה דרש התובע המייצג השבת הרווח הכספי שהפיקה הנתבעת בגין הפרש עלות הדלק בין המחיר אותו שילמה הנתבעת עבור הדלק ועליו הוסיפה עמלת תדלוק בשיעור 30%, לבין המחיר אותו גבתה בפועל מקבוצת התובעים, סכום שהוערך על ידי התובע המייצג בסך של 21,406,712 ₪ לתקופה של 7 שנים קודם למועד הגשת הבקשה, ולכמות של 219,000 חברי הקבוצה שהשתמשו לטענתו בשירותי הנתבעת להשכרת רכב במהלך כל שנה בממוצע.

עוד ביקש התובע המייצג להורות לנתבעת להשיב לקבוצת התובעים ששילמו עבור הדלק החסר אך בפועל הנתבעת לא מילאה דלק כלל בכלי הרכב שהחזירו, את מלוא התשלום בגין הדלק במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה.

כמו כן ביקש להורות לנתבעת בצו להימנע מגביית סכומים ביתר בגין השלמת מיכל הדלק ברכבים המוחזרים שמכלי הדלק אינם מלאים.

ולבסוף, לתקן את הסכם השכירות על דרך הגדלת האותיות שבו באופן שלא יקטן מהמינימום הקבוע בחוק.

4. הנתבעת מצידה דחתה והכחישה את כל טענות התובע המייצג, וטענה כי כל פעולותיה נעשו כדין.

5. על פי המלצת בית המשפט ניהלו הצדדים ביניהם מו"מ ארוך, הגיעו להסכמות שפורסמו לציבור, בגינן לא התקבלו התנגדויות ו/או בקשות דרישה מטעם הציבור, אך התקבלו הערות מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהביאו לתיקון הסכם הפשרה בהודעות כפי שנמסרו לביהמ"ש מ- 7.5.14 ו- 15.9.14, וכאשר הצדדים מגיעים להסכמות ביחס לשינויים אלה בעקבות דיונים שהתקיימו בתאריך 7.12.14 ו- 15.1.15, כפי העולה מהסדר הפשרה שיפורט להלן.

הצדדים הדגישו, כי הגיעו להסכם זה מבלי שאף צד יודה בטענות הצד האחר ובכפוף לאישור ביהמ"ש.