ת"צ 14666-12-12 דיין נ' הנתיב המהיר בע"מ,ת"צ 56403-12-12 זמיר נ' חברת הנתיב המהיר בע"מ,ת"צ 14666-12-12:גיא דיין,ת"צ 56403-12-12:גיא זמיר

לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לאחר שניתן פסק דין המאשר את הסתלקות המבקשים מבקשותיהם לאישור תובענה ייצוגית.

הצדדים הגישו במשותף בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשותיהם לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"חוק תובענות ייצוגיות" בהתאמה).

ביום 10.3.14 אישרתי בפסק דין את בקשת ההסתלקות והוריתי כי הצדדים רשאים להגיש טיעונים לעניין הגמול ושכר הטרחה.

בבקשות האישור נטען, כי המחיר הנגבה ממשתמשי "הנתיב המהיר" שבכביש מספר 1 (להלן: "הנתיב המהיר") גבוה מהמחיר המוצג למשתמשים עם כניסתם לנתיב המהיר. גביה זו היא בניגוד לתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע"א-2010 (להלן: "התקנות"), תקנה 3(ג) בה נקבע: "...בעל רכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן".

בבקשת ההסתלקות הובאה עמדת המשיבה כדלקמן:

המשיבה פועלת על פי הוראות הסכם זיכיון משנת 2007. על פי הסכם זה: "בחנה וסע יוקצה מקום מיוחד שיאפשר רישום וקבלת תשלום אגרה כפי המצוין בשילוט המתחלף בחנה וסע". בהתאם, נבנתה מערכת הקופה באופן שבו המחיר שהיא מציגה ודורשת מנהגים, שאינם מנויים, הוא המחיר המוצג בשילוט המתחלף במתחם עצמו.

ביום 17.11.10 בסמוך לפני תחילת הפעלתו של הנתיב המהיר הותקנו התקנות שחייבו את המשיבה לגבות מהמשתמשים בנתיב המהיר אגרה לפי הסכום המופיע בשילוט הממוקם לפני הכניסה לנתיב המהיר ולא לפי הסכום המופיע בשילוט הנמצא במתחם החניה, כפי שנקבע בהסכם הזיכיון.

על כן, כבר ביום 9.3.11, פנתה המשיבה לרשות הממונה עליה, חברת כביש חוצה ישראל בע"מ (להלן: "הרשות הממונה"), וביקשה שתאשר לה השהייה של 6 דקות בעליית המחיר בקופה על מנת שהנהגים יוכלו לשלם את המחיר אותו ראו בזמן הכניסה לנתיב. באותה פניה ציינה המשיבה כי ירידה במחיר הנסיעה בנתיב המהיר תעודכן בקופת התשלום באופן מיידי. למרות פניות חוזרות, רק ביום 13.11.12 אישרה הרשות הממונה לעדכון עליית המחיר כעבור 6 דקות. (פניית המשיבה לרשות הממונה מיום 9.3.11 ותשובת הרשות הממונה מיום 13.11.12 צורפו כנספח א' לבקשת ההסתלקות).

כעבור מספר חודשים ביצעה המשיבה את השינויים הלוגיסטיים שנדרשו. נכון למועד הגשת בקשת ההסתלקות מיושם העיכוב בעדכון עליית המחיר בשלטים כאמור לעיל ובמקרה של ירידה במחיר הנסיעה, מחיר הנסיעה הנמוך יותר מתעדכן מיידית ובכך גלומה הטבה משמעותית למשתמשים.

מבדיקת המשיבה עולה כי החל מיום פתיחת הנתיב המהיר ועד ליום 31.3.13 (לאחר שהוגשו בקשות האישור) המשיבה גבתה סכום של כ-70,000 ש"ח ביתר בחישוב המקרים בהם המחיר בשילוט היה נמוך מהגבייה, בלבד. במישור המצרפי ובהתחשב בכך שהמחיר בקופה היה לעיתים נמוך מהמחיר בשילוט, הסכום המצרפי שנגבה ביתר הוא 20,000 ש"ח.

בבקשת ההסתלקות צוין כי המבקשים אינם מביעים עמדה אם התנהלות המשיבה הייתה ראויה. הם הסתייגו מסכומי הגבייה בהם נקבה המשיבה. ועם זאת נכתב בבקשה: "יחד עם זאת המבקשים השתכנעו, על פי הראיות, שהוצגו בפניהם, כי סך הכספים שהתקבלו בקופת "המשתמשים המזדמנים" הינה נמוכה וכאשר מפחיתים מסכום זה את אגרת המינימום של 7 ש"ח לכל משתמש וכן לוקחים בחשבון שחלק מהמשתמשים שילמו את הסכום מדויק שהיה עליהם לשלם, חלק שילמו פחות וחלק שילמו יותר, נראה כי הנזק שנגרם לציבור אינו בשיעור המצדיק ניהולה של התביעה כתביעה ייצוגית" (סעיף 15 לבקשת ההסתלקות) (הדגשות שלי – מ' נ').

בקשת ההסתלקות הוגשה נוכח העובדה שהסוגיה נושא בקשת האישור נפתרה ואיננה רלבנטית עוד.