ת"צ 14353-06-17 קויטמן נ' עיריית אשדוד

1. בפני בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

2. ביום 2.11.17 בעקבות הודעה מוסכמת שניתנה על ידי ב"כ הצדדים ניתנה החלטה לפיה אושרה הודעת החדילה שהמשיבה מסרה והבקשה לאישור התובענה שהמבקש הגיש כתובענה ייצוגית נדחתה.

ב"כ הצדדים הודיעו במסגרת ההודעה כי ינהלו משא ומתן לעניין הסכומים שייפסקו כגמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע לעמק השווה בעניינים אלה, הגישו באי כוחם את טענותיהם בנושא בכתב.

3. עיקרה של הבקשה להכרה בתובענה שהמבקש הגיש כתובענה ייצוגית הייתה טענתו כי המשיבה גבתה ביתר הוצאות/אגרת גבייה/אכיפה מהמבקש ומחברי הקבוצה.

4. תמצית טיעוני המבקש

לטענת המבקש יש לפסוק גמול למבקש על סך של 290,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסך של 927,000 ₪.

לטענתו, מספרם של חברי הקבוצה בבקשה לאישור מוערך בכ- 150,000, ובהתאם, סכום הגבייה הבלתי חוקית, מוערך על ידו בסכום של 6,180,000 ₪.

לשיטתו, חישובה של המשיבה ביחס לסכום הגבייה הבלתי חוקי, שגוי, מאחר והמשיבה לא כללה בו את סכום הפרשי הריבית וההצמדה שהיו נפסקים אילו התביעה הייתה מתנהלת.

כמו כן, לטענתו, המשיבה לא הציגה את הנתונים ביחס לסכומים הנגבים על ידי חברות הגבייה השונות הפועלות מטעמה, והיא התייחסה רק לסכום שנגבו על ידי המשיבה בעצמה.

בנוסף, המשיבה לא התייחסה ולא מסרה נתונים אודות הזיכויים בגין חובות העבר שטרם נגבו. בעניין זה הפנה המבקש לדו"ח רבעון 1 לשנת 2017- טופס 5 – גבייה וחיובים- שפרסמה המשיבה באתר האינטרנט שלה, ובו פורט כי יתרת הפיגורים לסוף התקופה היא 336,938,000 ₪. קרי, שישנם חובות עתק של ציבור שלם שלא משלם.

המבקש התייחס לשיקולים הנוספים הרלוונטיים וטען כי המשיבה חדלה מהגבייה, רק לאחרונה ורק לאחר הגשת הבקשה לאישור שהגיש המבקש. המשיבה לא חדלה מיד עם גילוי הטעות.

יתירה מכך, המשיבה לא חדלה על אף פסקי הדין הרבים שניתנו בעניין זה, וביניהם פסק הדין של בית המשפט העליון בעע"מ 6192-13 שרה אברהם נ' עיריית טבריה ואילת להלן: "עניין אברהם").

המבקש הוסיף וטען כי על אף שפנה אל המשיבה בפנייה מוקדמת, בטרם הגיש את הבקשה לאישור, המשיבה לא השיבה לפנייתו.

לטענת המבקש, מבחינת שיקולי התפוקה, הרי שהבקשה לאישור שהגיש, הועילה לכלל חברי הקבוצה, שכן הבקשה הובילה לתיקון ולהפחתת הוצאות הגבייה בצורה משמעותית. המבקש טען כי התועלת היא גם תועלת עתידית "אף ל- 30 השנים הבאות לקבוצה" ועל כן החיסכון לקבוצה גבוה מסכום התביעה.