ת"צ 13975-07-13

1.בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שהסדר הפשרה פורסם בהתאם להחלטתי מיום 4.7.15 ולא התקבלו התנגדויות.

2.התובענה הייצוגית עוסקת בגביית תשלום של 58 ₪ לחודש דרך חשבון המים של תושבי הרחבת מושב שחר. לטענת המבקש וועד האגודה החל ביולי 2012 בהטלת חיוב מטעמו בסך 58 ש"ח לחודש (להלן: התשלום) אשר נגבה רק מתושבי ההרחבה של המושב והועבר לידי האגודה. הגבייה בוצעה באמצעות מימי הנגב אשר חייבה את רוב בתי האב בהרחבה בתשלום במסגרת חשבון המים השוטף וסיווגה אותו כקוד 50 - מחיר מים חיוב / זיכוי. הגביה בוצעה בין יולי 2012 עד לינואר 2014, 18 חודשים בהם נגבה סכום כולל של 77,256 ₪.

נטען כי המשיבות גבו את התשלום בהעדר סמכות, הפרו את חוק הגנת הצרכן, הפרו חובת תום הלב, הטעו את הצרכנים, הפרו חובה חקוקה ועשו עושר שלא במשפט. קבוצת התובעים הוגדרה ככל הנישומים המחזיקים (או אשר החזיקו) בנכסים בהרחבה של המושב ואשר מהם גבו המשיבות שלא כדין את התשלום. לבקשה לאישור ההסדר צורפה רשימה של שמות 75 בתי אב מהם נגבה סכום של עד 1,044 ₪ לבית אב, המהווים את הקבוצה הידועים למשיבה 1.

הסעדים שנתבקשו: להצהיר כי גביית התשלום מהמבקש ומחברי הקבוצה נעשתה שלא כדין, להורות על הפסקת גביית התשלום הכפוי, להורות על השבת כל הכספים שנגבו שלא כדין, להורות על פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם עקב התנהלותם הלקויה של המשיבים.

המשיבות טענו כי גביית התשלום פעלו כדין וכי התובענה אינה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית.

2.ההוראות העיקריות בהסדר הפשרה שהצדדים בקשו לאשר הן:

א.הצהרת המשיבות כי הפסיקו את גביית התשלום והתחייבותן כי לא יחלו שוב בגבייתו בשום זמן או דרך.

ב.המשיבות ימחקו מספריהן כל חוב בגין אי ביצוע התשלום.

ג.המשיבה 2 תשיב לחברי הקבוצה שאותרו ורשומים ברשימה שהוגשה, מחצית מהסכום הכולל ששולם על ידו, בכפוף לזכותה לקזז מההשבה חוב של הזכאי להשבה כלפיה בגין צריכת מי שתיה.

ד.הצדדים ממליצים לשלם גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו בסכום כולל של 12,500 ₪.

3.הצדדים סבורים שאין צורך למנות בודק מאחר שסכום הגבייה וההשבה אינו גבוה, לא עומדות על הפרק שאלות כלכליות שמצריכות בדיקה מורכבת של נתונים ועלות הבודק תעלה על התועלת האפשרית ממינויו.