ת"צ 10940-10-14 ביטון נ' ענבר נופש ותיירות בע"מ

1.בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

2.על פי הנטען בבקשת האישור המבקשת נחשפה לפרסום של המשיבה מחודש אוגוסט 14' בעיתון בדבר הצעה לנופש במלון גני ירושלים הכוללת הטבה בדמות ארוחת ערב/מתנה למזמינים 2 לילות באמצע השבוע. לטענת המבקשת, בשיחה טלפונית שנועדה לביצוע הזמנת חופשה נאמר לה, כי ההטבה מתייחסת למזמיני 2 לילות ואילו המחיר הנקוב במודעה, שהתייחס למחיר לינה ללילה אחד רלבנטי רק למזמיני 2 לילות מינימום.

המבקשת ביקשה לקבל את ההטבה שהובטחה לטענתה במודעה ומשהוטעתה לשיטתה ונענתה בשלילה, לא ביצעה את ההזמנה.

3.המבקשת ייחסה למשיבה לא רק הפרת איסור הטעיה בסעיף 2(א) 11(ג) לחוק הגנת הצרכן אלא הפרות נוספות של סעיפי החוק הנ"ל ,כמו עשיית דבר שיש בו ניצול מצוקת הצרכן והפרת חובת גילוי. כמו כן טענה להפרת חובה לנהוג בתום לב, עוולות עפ"י פקודת הנזיקין, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה.

הקבוצה המיוצגת הוגדרה כוללת עפ"י טענת המבקשת -כל מי שנתקל בפרסומי המשיבה על דרך ההטעיה, וביקש להזמין על סמך מצגים בפרסומים, חבילות נופש והוטעה בנסיבות בהן היה קיים פער בין ההטבות המוצעות בפרסומים לבין ההטבות בפועל.

4.המשיבה בתגובה ארוכה ומפורטת הדגישה, כי המבקשת נתפסה לכלל בלבול בעת קריאת הפרסום, הואיל וההטבה התייחסה אך לארוחת ערב חינם למזמינים 2 לילות, ואילו המחיר שהוצע עבור לילה אחד במלון לא היה הטבה אלא מחיר רגיל שהוצע ,ואכן נמכרו בתקופה המדוברת ע"י המשיבה עשרות חדרים בודדים לכל המעוניין.

יתר על כן, הפרסום היה בחודשים מאי-יוני 2014 ובחודש יולי, עת פנתה המבקשת, הדבר לא היה רלבנטי.

לשיטת המשיבה, בקשת האישור נעדרת תשתית ראייתית ומשפטית לגבי כ"א מעילות התביעה ,ובכלל זה לשאלת הנזק ולא מתקיימים לגביה תנאים לאישור התביעה כייצוגית, בין היתר לנוכח העדרה של עילת תביעה אישית, המבקשת אינה ראויה לשמש תובעת ייצוגית וחל שיהוי בפניה למשיבה.

זאת ועוד, מהתמליל שהוגש ע"י המבקשת עולה, כי לא רק שלא נעשה בהתאם להוראות הדין, הרי לא הייתה הטעיה בפרסום ההטבה או הנופש.

5.לאחר קיום הדיון במעמד הצדדים ובהעדר התייצבות המבקשת לחקירה על מנת לתמוך את הבקשה ולו גם את טענת ההטעיה, שקלה ב"כ המבקשת לוותר ולהסתלק מהבקשה ללא חיוב בהוצאות ומשאלו נדרשו ע"י המשיבה, הודיעה כי היא מבקשת לקיים את הדיון במועד נדחה, אך בהמשך הוגשה הבקשה דנן.

 במסגרת ההסתלקות הוסכם על הצדדים שהמבקשת לא תקבל כל טובת הנאה בגין בקשת האישור והצדדים הותירו את שאלת החיוב בהוצאות בגין ההליך לשיקול דעת בית המשפט .

דיון