ת"צ 10742-09-15 פנחס לבקוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לאחר שעיינו בבקשה למחיקת סעיפים ונספחים מהתגובה לתשובת המשיבה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובתגובה לה, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

על המבקש בתובענה ייצוגית לפרוש את מלוא טענותיו בבקשתו ולהגיב על התשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מבלי לסטות מהתשתית העובדתית שהונחה ע"י המבקש בבקשתו.

הפסיקה קבעה כי :

" הכלל הוא, כי התשובה לתשובה, במסגרת בקשה בכתב, "אינה אמורה להוות בימה להצגת טענות חדשות, והיא מיועדת למתן מענה לטענות שהועלו בכתב התשובה" ... מובן, כי יש להתחשב בכך שבקשה לאישור תובענה ייצוגית מהווה Sui Generis בין הבקשות בכתב. זאת, בין היתר, בהתחשב במורכבותה ובהשלכות דחייתה מבחינת המבקש בבקשת האישור. כלומר, לעניין צירוף חומר חדש לאחר הגשת בקשת אישור יש להתחשב בהבדלים בין בקשה בכתב לבין ההליך המיוחד של בקשה לאישור תובענה ייצוגית... מכל מקום, על המשיב, הוא המבקש בבקשת האישור, לצלוח את המשוכה של קבלת היתר מראש מבית המשפט. אפילו ניתן לגלות גמישות רבה יותר עם מבקשים בבקשת אישור, ביחס למבקשים המגישים תשובה לתשובה במהלך הדיון בבקשה בכתב "רגילה", וביחס לחומר שניתן לכלול בכתב תשובה בהליך אזרחי... הרי עדיין נדרש בית המשפט ליתן אישור מראש להגשת חומר נוסף בשלב התשובה לתשובה בבקשת אישור (ונראה, כי הדרך הראויה היא הגשת בקשה לתיקון בקשת האישור עצמה). זאת, כמובן, לגבי חומר החורג מגדר מה שרשאי המבקש להביא בגדר תשובה לתשובה. מקובלת עלי טענת תנובה, כי השלמה עם התנהלותו הדיונית של המשיב, אשר צירף לתשובתו חומר נוסף בלא קבלת היתר, עשויה, למרבה הצער, לעודד תובעים ייצוגיים אחרים להתנהל באופן דומה. יש לבלום את התופעה שקנתה לה אחיזה בימינו, של ניסיונות חוזרים ונשנים לעריכת מקצה שיפורים בבקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר נשענו, עם הגשתן, ולעתים במודע, על תשתית עובדתית רעועה. אכן, "אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור" ... התנהלות כאמור מסרבלת לשווא את הדיון בבקשת האישור; היא מובילה לניצול לא יעיל של משאבים שיפוטיים יקרי ערך; והיא מטילה נטל על המשיב לבקשת האישור, שלעתים אין לו כל הצדקה." (רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עו"ד אופיר נאור, ניתן ביום. 19.7.2012 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. עמ' 3 – 4).

לנוכח ההלכות שנקבעו בעניין גבולות הגשת תגובה לתשובה לאישור תובענה ייצוגית ומשמטרתה של התגובה היא להגיב על התשובה ולא לערוך "מקצה שיפורים" לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובוודאי שלא לאפשר הגשת טענות חדשות, הרי שכאן נעשה "מקצה שיפורים" ע"י המבקש ונסביר.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית טען המבקש כי הלכה למעשה הובטחה לו ריבית ועל פיה יש לחשב את הסכום המגיע עם סיום תקופת הביטוח (סעיפים 36, 78.1 לבקשה לאישור תובענה ייצוגית). בבקשתו "חילץ" המבקש מתוך הסכומים, ריבית שלה היה זכאי לטענתו (5.5879%) (סעיפים 32 – 33 לבקשה) ואילו בתגובה לתשובה מתייחס המבקש לסכום שלא שולם עם סיום הפוליסה המקורית: "סכום זה לא שולם" (סעיף 29 לתגובה לתשובה) ועורך תחשיב חדש על בסיס ריבית של 3.5% (סעיף 31 לתגובה לתשובה).