ת"צ 10615-08-11 פרג' ואח' נ' עיריית פתח תקווה

1. לפניי בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, לאחר אישור בקשה לתובענה ייצוגית.

בבקשת האישור נטען כי המבקשים הם בעלי נכסים שהגישו השגות על חיוב ארנונה וההשגות התקבלו בחלקן והם זוכו בסכומים שונים.

הקבוצה בשמה אושר ניהול התובענה הייצוגית היא - כלל הנישומים בתחום המשיבה אשר זוכו בהשבת כספים אשר נגבו ביתר, מעל 30 יום לאחר הודעתם על גביית היתר, ב-24 חודשים עובר בקשת האישור.

השאלה המשותפת לחברי הקבוצה הוגדרה בהחלטת האישור - האם חייבת המשיבה בהשבת תשלומים ששולמו לה ביתר בגין ארנונה, בצירוף ריבית כקבוע בחוק הריבית, מקום שהנישום מסר למשיבה הודעה בכתב על גביית תשלום יתר וזוכה בהשבה, במועד שהוא מאוחר ב-30 יום מיום פנייתו.

2. המבקשים עותרים לבית המשפט להורות למשיבה להציג את כלל הזיכויים שערכה המשיבה בחשבונות נישומים בתחומה, בגין נישומים שזוכו על ידי המשיבה בהליך השגה או ערר או סקר נכסים או על פי הליך אחר ב-24 חודשים שקדמו להגשת התובענה, ועד למועד אישורה. המבקשים הודיעו שיסתפקו בטבלה מסכמת של נתוני הגביה.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בבקשה לייצור מסמכים ודוחות שאינם קיימים במשיבה. היענות לבקשה תחייב עיבוד והכנה של מסמכים.

4. המבקשים בתשובתם הודיעו כי ככל שהמשיבה מעדיפה להעביר את כלל המסמכים כמות שהם, המבקשים יסתפקו בכך.

5. תקנה 19(א) בתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע- 2010 (להלן: "התקנות") קובעת:

"בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון".

תקנה 4(ב) בתקנות קובעת את הכללים לגילוי מסמכים בשלב בקשת האישור. לשלב שלאחר האישור אין הוראה מיוחדת ועל כן חלות תקנות סדר הדין האזרחי.

ברע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (15.8.12) סיכמה השופטת נאור, כתוארה אז, את הכללים בעניין גילוי מסמכים על פי תקנות סדר הדין האזרחי כדלקמן:

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). הליכים אלו מבטיחים כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" כדי למנוע הפתעות במהלך המשפט מבעל דין אחד לרעהו ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ ([פורסם בנבו] , ניתן ביום 14.8.2005). המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג ([פורסם בנבו], ניתן ביום 1.11.2005); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007). חשיפת האמת בהליך המשפטי מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, סב(4) 167 (2008).