ת"פ 9660-06-14 מדינת ישראל נ' פיטוסי

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בשנית ובו 10 אישומים, שבמרכזם מסכת של מעשי מרמה שביצע הנאשם במהלך השנים 2012-2013, במסגרת עיסוקו כמתווך דירות. במהלך תקופה זו, כמפורט בחלק הכללי לכתב האישום, פנה הנאשם למספר מתלוננים, רובם עולים מצרפת איתם הייתה לו היכרות מוקדמת, והציע להם לרכוש בתיווכו דירות במחיר מוזל, תוך הצגת מצג שווא לפיו מדובר בדירות שעוקלו על ידי הבנקים ועל כן נמכרות על ידי כונס נכסים, במחיר זול משמעותית ממחיר השוק (להלן: "מצג השווא"). הנאשם החזיק בידיו מתוקף עיסוקו מפתחות לדירות ריקות, השייכות לתושבי צרפת ואשר לא הועמדו על ידי הבעלים למכירה, ובמסגרת מצג השווא הראה אותן למתלוננים תוך שהוא טוען בכזב כי אלה הדירות העומדות למכירה במחיר מוזל.

במסגרת מצג השווא ולשם מימושו טען הנאשם בכזב בפני המתלוננים כי הוא עובד עם עורך דין בשם אריה מוסרי (להלן: "עורך הדין") אשר מתאם עבורו את רכישת הדירות דרך בית המשפט וכונס הנכסים. במסגרת מצג השווא ולשם מימושו החזיק הנאשם בחותמת על שם עורך דין אריה מוסרי ובחותמת "נתקבל על ידי כונס הנכסים", וחתם באמצעות חותמות אלו על מסמכים שונים על מנת לרכוש את אמונם של המתלוננים. כמו כן, העביר למתלוננים מכתבים שזייף, אשר נחזים להיות מכתבים מבית המשפט ומכונס הנכסים. הנאשם טען בכזב בפני המתלוננים שעל מנת להוציא את עסקת הרכישה לפועל, עליהם לשלם דרכו לעורך הדין 10 אחוזים מערך הדירה ובנוסף עליהם להעביר דרכו המחאה נוספת בסך 10 אחוזים מערך הדירה לכונס הנכסים.

המתלוננים העבירו את הכספים לנאשם כנדרש אך לא קיבלו כל תמורה עבורם, ומשפנו לנאשם וביקשו לבדוק עימו מדוע עסקת הרכישה לא מתקדמת, דחה אותם הנאשם בטענות שווא לפיהן העסקה מתעכבת מסיבות שונות, בין היתר, בשל העומס בבתי המשפט. בהמשך, הפסיק לענות לפניות מצד המתלוננים וביום 15.12.13 אף עזב את הארץ תוך שהוא משתמש בדרכון מזויף, וחזר לישראל רק ביום 9.4.14. אסקור כעת כל אחד מהאישומים ביתר הרחבה.

על פי עובדות האישום הראשון, הנאשם וג' שלי (להלן: "ג'") הכירו במועדון משחקי הפטאנק בנתניה, אותו ניהל הנאשם. הנאשם, אשר ידע כי ג' מכרה את ביתה, פנה אליה והציע לה להשיג לה דירה לקנייה בנתניה, תוך שהוא מציג בפניה את מצג השווא. לצורך מימוש מצג השווא, הראה הנאשם לג' דירה אשר בעליה לא שהו במקום והיא לא עמדה למכירה, וטען בפניה כי זו הדירה העומדת למכירה. ג' הביעה נכונות לרכוש את הדירה והנאשם הורה לה להעביר לרשותו סכום של 10 אחוזים ממחיר הדירה. ביום 16.1.13 קיבל הנאשם מג' המחאה בסך 70,000 ₪ במשרדו, ומשהתלוננה ג' בפני הנאשם ביום 29.3.13 על העיכוב בהתקדמות העסקה, קיבל ממנה הנאשם 70,000 ₪ נוספים, לאחר שטען כי באמצעותם יוכל לקדם את הליך אישור העסקה בבית המשפט. בהמשך, במהלך חודש ספטמבר 2013, זייף הנאשם מסמך הנחזה להיות מסמך מאת עורך הדין המזמין את ג' לבית המשפט בפתח תקווה, על מנת להגיש הצעת מחיר על הדירה, ושלח לג' מסמך מזויף זה באמצעות הדואר. לאחר שהבינה ג' כי רומתה על ידי הנאשם, ניסתה, ללא הצלחה, לאתרו, על מנת לבקש את כספה בחזרה. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ובזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר- עבירה על סעיף 418 אמצע לחוק.

על פי המפורט במסגרת האישום השני, במהלך חודש אוקטובר 2013, פנה הנאשם למכרו מילדות א' ש' (להלן: "א'") בידיעה כי חנותו של א' בצרפת נשרפה וכי הוא נטול הכנסות כספיות, והציע לו לרכוש באמצעותו דירה בישראל, תוך שהציג לו את מצג השווא. לצורך מימוש מצג השווא הציג הנאשם בפני א' 3 דירות שונות בנתניה, אשר למעשה לא עמדו למכירה, וא' הביע נכונות לרכוש את שתיים מתוכן. עבור הדירה הראשונה קיבל הנאשם מא' המחאה בסך 123,000 ₪, כמקדמה לשם קידום העסקה על ידי עורך הדין, תוך שהסכימו ביניהם כי הנאשם לא יפדה את ההמחאה וכאשר יהיה בידי א' סכום כסף זה במזומן, יעביר אותו לנאשם ויקבל בחזרה את ההמחאה. עוד מסר א' לנאשם באותה הזדמנות סכום של 6,000 דולרים. ביום 22.11.13 מסר א' לנאשם 25,000 יורו במזומן וביקש את ההמחאה שנתן לו, אך הנאשם מסר בכזב כי ההמחאה נמצאת בידי עורך הדין וכי הוא ישיב לו אותה תוך מספר ימים. עבור קידום העסקה השנייה דרש הנאשם מא' 92,000 ₪ עבור תשלום לעורך הדין וסכום דומה לכונס הנכסים. בפועל מסר לו א' לצורך קידום העסקה 19,700 יורו במזומן. בסך הכול קיבל הנאשם במרמה מא' 6,000 דולרים ו-44,700 יורו, ובגין מעשיו אלה הורשע בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

כמפורט באישום השלישי, הנאשם ונ' צ' (להלן: "נ'") הכירו לפני כארבע שנים במועדון משחקי הפטאנק בנתניה. בסמוך לחודש אפריל 2013 פנתה נ' לנאשם ושאלה אותו אם יוכל להציע לה דירה לרכישה בנתניה. הנאשם הציג בפני נ' את מצג השווא והראה לה שלוש דירות ברחבי נתניה, אשר בפועל לא עמדו למכירה. נ' הביעה נכונות לרכוש את אחת הדירות אשר לטענת הנאשם מחירה היה 990,000 ₪. נ' התבקשה על ידי הנאשם להעביר 10 אחוזים מערך הדירה במזומן כשכר טרחת עורך דין וכן 10 אחוזים מערך הדירה לכונס הנכסים. בעקבות זאת העבירה נ' לנאשם 25,000 דולרים במזומן וכן 11,500 ₪ במזומן. לאחר שעסקת הרכישה לא התקדמה פנתה נ' לנאשם במספר הזדמנויות אך הנאשם דחה אותה פעם אחר פעם. במהלך חודש דצמבר 2013, על מנת לגרום לנ' להאמין במצג השווא, שלח הנאשם לנ' מעטפה עליה חתם בחותמת המזויפת בשם עורך הדין, ובה מסמכים אותם לקח הנאשם מרשות המיסים בנתניה. הנאשם קיבל מנ' 11,500 ₪ וכן 25,000 דולרים במרמה ובגין מעשיו אלו הורשע בעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן בעבירת זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

על פי המפורט באישום הרביעי, במהלך חודש נובמבר 2012, פתחו ד' טובול (להלן :"ד'") וי' ירחי (להלן: "ירחי") משרד תמיכה טלפוני ברחוב הפלדה בנתניה. הנאשם עבד כקבלן שיפוצים במשרדם של ד' וירחי, וכך נוצרה ההיכרות ביניהם. באותה תקופה פנה ירחי לנאשם ושאל אותו אם יוכל להציע לו דירות למכירה במיקום טוב ובמחיר מוזל. הנאשם הציג בפני ירחי את מצג השווא וביקש כי ישמור את ההצעה בסוד שכן א העניין יתגלה הוא יאבד את הזכויות על דירות אלו. לאחר מכן, נפגש הנאשם גם עם ד' והציע לו לרכוש דרכו דירות בעיר נתניה, תוך שהוא מציג בפניו את מצג השווא. במסגרת מצג השווא ולשם מימושו, הראה הנאשם לד' וירחי דירה והציע להם לרכוש אותה בסכום של 993,000 ₪. הנאשם אמר לד' שעל מנת לרכוש את הדירה, עליו להעביר 99,000 ₪ במזומן וכן את אותו הסכום בהמחאה בנקאית, עבור כונס הנכסים. ד' וירחי החליטו שלא לרכוש דירה זו וביקשו מהנאשם כי יודיע להם במקרה בו יוכל להציע להם דירות לרכישה במחיר נמוך יותר. בעקבות זאת, במהלך חודש דצמבר 2012, הציע להם הנאשם דירה אחרת שמחירה 520,000 ₪, וביקש שיעבירו לו 10 אחוזים ממחיר הדירה על מנת להוציא את העסקה לפועל. הנאשם, ד' וירחי סיכמו ביניהם כי ירכשו את הדירה, ימכרו אותה במחיר גבוה יותר ויתחלקו ברווחים. בהתאם לכך העבירו ד' וירחי לנאשם 52,000 ₪ במזומן ביום 7.1.13. באותה תקופה הציע הנאשם לד' וירחי לרכוש דירה נוספת בסכום של 1,180,000 וגם במקרה זה, הסכימו ביניהם השלושה כי ירכשו את הדירה, ימכרו אותה במחיר גבוה ויתחלקו ביניהם ברווחים שיתקבלו. על יסוד הסכמות אלה, הגיע הנאשם ביום 14.2.13 למשרדם של ד' וירחי, שם קיבל מהם 118,000 ₪ במזומן, כמקדמה על רכישת הדירה.

בהמשך, במהלך חודש פברואר 2013, פנה הנאשם לד' וירחי והציע להם לרכוש דירה נוספת, שלישית במספר, בסכום של 920,000 ₪. בשלב זה, הציע ד' לי.ר' (להלן: "ריין"), להיות שותף בקניית הדירה ולחלוקת הרווח לאחר שהדירה תימכר, תוך שהציג בפניו את מצג השווא שהציג בפניו הנאשם. ריין הסכים וביום 25.2.13, העביר ריין לד' 92,000 ₪ במזומן, אותם מסר ד' לנאשם למחרת היום. במהלך אותו חודש, פנה הנאשם לד' והודיע לו בכזב שנקבע דיון בבית המשפט לאישור עסקת רכישת הדירה הראשונה שנרכשה על ידם, וזאת על מנת לרכוש את אמונו של ד'.