מדינת ישראל נ' קיסי

הנאשם, יוסף קיסי יליד 1974, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של מתן ידיעה כוזבת, גניבת רכב וקשר לפשע.

על פי הסדר הטיעון טענה המאשימה לעונש ראוי של 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וענישה נלווית וההגנה הייתה חופשיה בטיעוניה. עוד הוסכם כי יתקבלו אודות הנאשם תסקיר מבחן וחוות דעת ממונה.

לפי עובדות כתב האישום, במועד הרלוונטי עבד הנאשם בחברת "וענונו משאיות בע"מ" כנהג משאית. ביום 25.12.2013 סיכם הנאשם עם אחר כי יעביר לידיו משאית השייכת לבעלי החברה, על מנת שהאחר ימכור אותה בשטחי הרש"פ, והכול עבור 80,000 ₪. הנאשם הגיע למקום מפגש בכביש 5 כשהוא נוהג במשאית, פגש במקום את האחר שהגיע ברכב עם אדם נוסף, ואז מסר את המשאית לידי האדם הנוסף אשר נהג בה, עזב את המקום ולא השיבה. הנאשם נסע יחד עם האחר ברכב בו הגיע האחר, והמתין עמו דקות ספורות בצומת שבי שומרון עד אשר דווח לאחר כי המשאית הגיעה ליעדה בשטחי הרש"פ. מיד אחר קבלת הדיווח הודיע הנאשם לשוטרי סיור כי נשדד באיומי אקדח והמשאית נגנבה מידיו. הנאשם אף הגיע לתחנת המשטרה בקדומים ומסר שם כי המשאית נשדדה ממנו באיומי אקדח של שני אלמונים.

נגד "האחר", המוזכר בכתב האישום שבעובדותיו הודה הנאשם כאן, הוגש כתב אישום נפרד (ת"פ 9338-01-14). ההליך שם נקבע להוכחות לפני. בתום ישיבת ההוכחות הראשונה התקשרו האחר, חמדאן מחאג'נה, והמדינה בהסדר טיעון, במסגרתו הודה מחאג'נה בעובדות כתב אישום מתוקן אשר ייחס לו ביצוע עבירה של סיוע לגניבת רכב. מחאג'נה הורשע על פי הודאתו, ונגזר עליו עונש עיקרי של ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הסיבה בעטיה התקשרו הצדדים בהסדר טיעון כה מקל בעניינו של מחאג'נה נעוצה בכך שהנאשם שלפני, שהיה עד מרכזי לחובתו של מחאג'נה, שתק בחלקים נרחבים של עדותו בבית המשפט, ואף שאמרותיו הוגשו בהתאם להוראת סעיף 10א לפקודת הראיות, הבינה המאשימה את הקושי הראייתי בו נתקלה והעדיפה להתקשר עמו בהסדר טיעון.

הוגשו בעניינו של הנאשם מספר תסקירים. מהתסקירים עולה כי הנאשם, אדם נורמטיבי ומתפקד, שהיה נתון במצוקה כלכלית משמעותית, התפתה להצעת מחאג'נה להעביר לידיו את המשאית בתמורה המצוינת בכתב האישום. הנאשם חש בושה, מבוכה ואשמה על האופן בו התנהל ופגע במעסיקו. הוא קיבל אחריות למעשיו וגילה צער וחרטה. הנאשם שולב בהליך טיפולי בחסות שירות המבחן, הגיע למפגשים הקבוצתיים באופן רציף, השתתף בהם באופן פעיל ושיתף בתכנים אישיים ובסיבות שגרמו לו לבצע את העבירות. שירות המבחן סבור כי פוטנציאל השיקום של הנאשם גבוה והמליץ על צו מבחן, עבודות שירות ופיצוי לנפגע העבירה.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לביצוע עבודת שירות, וקבע את תנאיה.