ת"פ 8914-10-13 מדינת ישראל נ' סולטניק

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2. בהכרעת הדין נקבע כי בתאריך 4.10.2012 בשעה 11:30 לערך, שהה יחזקאל סולטניק, אחיו של הנאשם (להלן: "המתלונן") בבית בתו במושב מזור (להלן: "המקום"), לצורך שיפוצים. הנאשם הגיע אל המקום, אחז במתלונן בידו והושיבו בכוח על כיסא תוך שהוא מנער אותו בעוצמה. המתלונן הגיב לכך באומרו לנאשם: "אם יש בעיה אני אפרק מה שצריך", ואילו הנאשם בעודו אוחז במתלונן השיב: "אני מסיים איתך עכשיו את הפרשה", וכן "זה לא יגמר בטוב".

   טיעוני הצדדים לעונש

3. ב"כ המאשימה טענה כי במעשיו פגע הנאשם בערך החברתי המוגן של זכות האדם לשלמות גופו ולביטחונו, וכי נקבע בפסיקה כי יש להחמיר עם נאשמים החוטאים בעבירות אלימות. לקולא צוין כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אשר הודה בסופו של יום אף כי לא חסך בזמן שיפוטי. עוד נטען כי מעדותו של הנאשם עצמו עלה כי הוא נוהג באגרסיביות כלפי המתלונן אחיו, לא בפעם הראשונה.

   לפיכך, המאשימה טענה כי מתחם העונש הראוי נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. בנסיבות תיק זה עתרה המאשימה להשית על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר על תנאי בעבירות של אלימות ואיומים, וקנס.

4. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק במאסר על תנאי ובקנס. הוא טען כי מדובר בנאשם בן 58 ללא עבר פלילי, אשר הורשע בתקיפה ברף הנמוך. כן נטען כי ענישה בדמות מאסר על תנאי וקנס בנסיבות תיק זה מהווה ענישה הולמת, וכי ההליך המשפטי היווה עבור הנאשם גבול ברור. עוד נטען כי העבירה בוצעה באוקטובר 2012 ומאז הנאשם לא שב לבצע עבירות.