ת"פ 8035-06-13 מדינת ישראל נ' ברוך

הנאשם ומר רפאל נחום (להלן:"המתלונן") התגוררו בשכנות במהלכו של חודש יולי 2012.

כנטען בכתב האישום, ביום 28.7.12, סמוך לשעה 13:25, על רקע סכסוך בין השניים, איים הנאשם על המתלונן כי "יקרע לו את הפרצוף", יזיין אותו, ויחסל אותו.

כשהגיעו למקום שוטרים, אמר הנאשם למתלונן בנוכחותם כי "אני אשחט אותך...אני אזיין אותך פה ליד השוטרים...".

בשל כל אלו, הואשם הנאשם בעבירת איומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

תשובת הנאשם

הנאשם, בתשובתו לאישום, כופר במיוחס לו ומלין על התנהגותה של המשטרה.

לדבריו, הוא והמתלונן, עמדו כל אחד במרפסת ביתו והחליפו קללות וגידופים שמקורם בסכסוך שכנים ובהקמת רעש בלתי סביר על ידי המתלונן.

לאחר מכן, נכנסו שניהם איש לביתו, אלא שהמתלונן הזעיק את המשטרה למקום.

כשהגיעו השוטרים למקום, כך לטענת הנאשם, הם הפתיעו אותו ביציאה מביתו כשהם מלווים במתלונן. לשיטתו, השוטרים החלו מבצעים עימות בלתי מתוכנן בין הנאשם למתלונן, תוך שהם אף מתפרצים לבית הנאשם ללא כל סמכות.

לטענתו, התנהגותם של השוטרים הסלימה את העימות, אך הוא מכחיש את דברי האיום המיוחסים לו, וגורס כי המתלונן הוא זה אשר איים עליו כפי שמסר בהודעתו הראשונה למשטרת ישראל.

ראיות המאשימה

ת/1 - הודעתו של הנאשם

הנאשם מספר בהודעה זו, כי המתלונן בדרך קבע "גורר רהיטים במרפסת וגורר עציצים וכאשר הוא מפיל עציץ אני מקבל התקף לב" (ש' 1-8).

על פי הודעה זו, לאחר שהתנהל דין ודברים בינו לבין המתלונן אשר כלל אמירות כגון: "מחר אני לא הולך לשום מקום ואני לא אתן לך לחיות בבית שלך" (ש' 11-12), חזר המתלונן לביתו, ואז "באו שוטרים", ו"כאשר ראיתי אותו קיללתי אותו הייתי על סף טירוף" (ש' 14).

כאשר הוטח בפניו כי "אתה צעקת לעברו אני אשחט אותך אני אזיין אותך פה ליד השוטרים", ענה הנאשם כי "איבדתי שליטה, אני לא יודע אם אמרתי את זה, אני איבדתי שליטה אי אפשר לחיות שם. אני לא זוכר שאמרתי את זה" (ש' 23-26), אם כי בהמשך החקירה הוא גורס כי "אמרתי לו שמחר בבוקר הוא לא יחיה בבית שלו. אני אתחיל לעשות לו רעש בחזרה" (ש' 29).

הנאשם אף ציין, כי בדרך כלל, המתלונן לא ענה על קללותיו, הוא הפעם הוא ענה "ואז יצאתי משליטה" (ש' 39-40).

ת/2 – דו"ח פעולה – הדס נתנאל