ת"פ 7939-02-15 מדינת ישראל נ' י' (עציר)

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • תקיפה סתם, לפי סעיף לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

   • ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק.

   • היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

2. בנוסף הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בת"פ 35839-04-13 (להלן: "התיק המצורף") בעבירת תקיפה סתם, סעיף 379 לחוק.

3. על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, א' (להלן: "מתלוננת 1") וב' (להלן: "מתלוננת 2") הינן אחיותיו של הנאשם. ביום 2.2.15, שהו הנאשם והמתלוננות בבית בו התגוררו המתלוננת והנאשם. באותו מועד בעט הנאשם בשולחן הסלון והפיל כוס זכוכית, קנקן זכוכית, מלחייה ופלפלייה שהיו על השולחן. כתוצאה מכך, נשברו הכוס והקנקן. בסמוך למתואר יצאה מתלוננת 2 מתוך חדר האמבטיה והנאשם דחף אותה בפניה והפילה לרצפה. מתלוננת 1 סייע למתלוננת 2 לקום מהרצפה ומתלוננת 2 נכנסה לחדר כדי להתלבש. באותן נסיבות נכנס הנאשם לחדר, משך בשערה של מתלוננת 2, היכה מכות אגרוף בחזה והיכה אותה בפניה. מתלוננת 1 ניסתה לסייע למתלוננת 2, אולם בתגובה רץ הנאשם לעברה של מתלוננת 1 בכוונה להכותה, אך היא נמלטה מהבית לתחנת המשטרה. כתוצאה מהמתואר נגרמו למתלוננת 2 סימנים אדומים על פניה.

4. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף, בתאריך 28.5.12 יצא המתלונן ממעלית הבניין בו מתגורר סבו של הנאשם. או אז שעה שברך המתלונן את הנאשם לשלום, ירק הנאשם על גבו של המתלונן. המתלונן שאל את הנאשם מדוע עשה כן, ואז אחז הנאשם בחולצתו של המתלונן, ניסה לנגוח בו באמצעות ראשו והכה בצלעותיו של המתלונן באמצעות אגרופיו.

   סיכום חוות דעת ועדת אבחון 

5. על פי חוות דעת ועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט - 1969 מיום 4.3.10, אשר הוגשה על ידי ההגנה, הנאשם חרש ואילם ונראה כי אינו מבין כראוי את שפת הסימנים. מתוצאות ההסתכלות והאבחונים עולה כי הנאשם אינו מפגר בשכלו. בזמן הועדה והבדיקה הפסיכולוגית בלט קושי חריף בוויסות רגשי שיתכן וקשור גם למגבלות התקשורת שלו (חירש אילם). השילוב בין כוחות אגו דלים לויסות ותסכול הנובע מקשיי תקשורת מביאים אותו לתגובות רגשיות קיצוניות. המסקנה של הועדה הינה כי לנאשם סף תסכול וגירוי נמוכים ושיפוט חברתי לקוי. הגורמים להתנהגות חברתית לא מסתגלת. הנאשם זקוק למסגרת שיקומית מוגנת עם גבולות ברורים ועקביים המתייחסים גם למגבלותיו הרגשיות והתקשורתיות.

   טיעוני הצדדים