הכרעת דינם של 4 נאשמים בהתפרעות ותקיפה של שוטרים שהתחזו לפלסטינאים תושבי אזור סוסיא

החלטתי להרשיע את נאשם 1 בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, ולזכות את יתר הנאשמים, כמפורט להלן:

האישום

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם אירוע של תקיפה שהתרחש בסמוך ליישוב ס' שבדרום הר חברון. כתב האישום תוקן מספר פעמים. התיקון הראשון נערך לאחר איתורו של נאשם 4 שבשלב הראשון לא אותר ולא נכלל בכתב האישום המקורי. לאחר מכן הוכנסו שינויים בעבירות שיוחסו לנאשמים השונים. בסופו של דבר גובש כתב אישום המייחס לנאשמים 1 ו-4 מעורבות בביצוע עיקרי של העבירות העיקריות המתוארות בכתב האישום, ולנאשמים 2, 3 סיוע בביצוען, כמפורט להלן:
2. ביום 4.10.12, בשעה 14:10 או בסמוך לכך, בסמוך ליישוב ס', הגיעו לשטח שני שוטרים סמויים כשהם מחופשים לפלסטינאים תושבי המקום (להלן: השוטרים), וברשותם חמור. זמן מה אחרי שהתמקמו בשטח הגיע לעברם נאשם 4 כשהוא רעול פנים ובידיו מקל, ואמר לשוטרים כשהוא מנופף בידו: "זה שטח שלנו, מה אתם עושים פה, תעופו מפה". "המקום שלנו, אם אתה לא הולך זה ייגמר ברע". השוטרים ענו לו בערבית כי אינם מבינים עברית.
3. כעבור מספר דקות הגיעו למקום נאשמים 1-3 כשהם רעולי פנים, וחברו לנאשם 4. תפקידו של נאשם 1 היה לתעד את האירוע במצלמה. נאשם 1, שפניו היו מכוסים בחולצה אדומה, התקדם יחד עם נאשם 4 אל השוטרים ובעט בעיטת הדיפה בבטנו של השוטר ע' ו' (להלן: השוטר ע'). נאשם 4 היכה את השוטר ע' במקל, השוטר שניסה לבלום את המכה קביל מכה בידו והמקל התנפץ על ראשו. מעוצמת המכה נפל השוטר ע' על הארץ, ונאשם 4 זרק עליו את חלקי המקל שבידו. נאשם 1 התקדם לעבר השוטר ע.ו. ע.ו. והיכה אותו. השוטרים צעקו לעבר הנאשמים "משטרה" וריססו לעברם גז מדמיע. באותו זמן עמדו נאשמים 2 ו-3 במרחק מה מהנאשמים 1 ו-4, ונאשם 3 תיעד את האירוע. בשלב זה זרק נאשם 1 לעבר השוטר ע' אבן. השוטר ע' צער לעברם אנחנו משטרה, נעצור את כולכם עכשיו, והנאשמים ברחו מהמקום. במהלך המנוסה השוטר ע' התקרב לעבר הנאשמים ונאשם 2 הרים לכיוונו אלה באופן מאיים. כתוצאה מהתקיפה נגרם לשוטר ע' חתך בראשו, נפיחות וסימני חבלה בחלקו האחורי של הראש ובזרוע ימין.
4. לנאשם 1 מיוחסות עבירות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר והשתתפות בהתפרעות, לנאשם 2 מיוחסות עבירות של איומים, השתתפות בהתפרעות וסיוע לתקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, לנאשם 3 השתתפות בהתפרעות וסיוע לתקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, ולנאשם 4 תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, איומים והשתתפות בהתפרעות.

עיקרי העובדות שאינן שנויות במחלוקת

5. אין מחלוקת על עיקרי העובדות כדלקמן: במסגרת מבצע משטרתי יזום, שני השוטרים שהתחזו לערבים. הם יצאו לדרך עם חמור, הגיעו לאזור "****" שבסמוך ליישוב ס'. שהו שם פרק זמן של כשעה ויותר. האירוע היזום תועד וצולם. אדם כלשהו, שהמאשימה טוענת שהוא נאשם 4, (להלן: החשוד הראשון) הגיע למקום והתעמת מילולית עם השניים. דרש מהם לעזוב את המקום. השניים נשארו במקום. האדם קיים מספר שיחות טלפון. לאחר זמן מה הגיעו למקום נאשמים 1-3. נאשם 1 חבר לאדם לחשוד הראשון, ושניהם יחד הגיעו למקום הימצאם של השוטרים. החשוד הראשון תקף את אחד השוטרים באמצעות אלה שהחזיק, עד שהשוטר נפל לארץ והמקל נשבר. נאשם 1 תקף את השוטר האחד. פרטי התקיפה והאירוע יידונו להלן. בשלב זה הזדהו השוטרים כשוטרים, ולאחר מכן אף הגיעה למקום תגבורת. החשוד הראשון והנאשם 1 ברחו מהמקום. נאשמים 1-3 נעצרו בסמוך למקום האירוע. לטענת התביעה נאשם 2 סייע לעבירות בכך שאחז באלה ואיים על השוטרים, ונאשם 3 סייע בכך שצילם את האירוע. עם זאת, אין מחלוקת, והדבר נראה בבירור בצילומי האירוע, שנאשמים 2 ו-3 לא נכחו במקום התקיפה עצמו. באשר לנאשם 4, קיימת מחלוקת לגבי השאלה אם הוא האדם הראשון שהגיע למקום. נאשם 4 טוען שלא נכח כלל באירוע.
6. המקום המדוייק שבו נמצאו השוטרים ובו התרחש האירוע הוא גבעה המכונה "****", בסמוך ליישוב ס' ולחוות ה.ס. . עדים שונים נקבו במרחקים שונים בין המקום לבין גבול החווה. גם מצפיה בצילומים המתארים את האירוע ניתן להבחין בבתים הסמוכים למדי של היישוב והחווה. אף אחד מהעדים לא הסתמך על מדידות מדוייקות אלא על הערכות שונות, כך שלא ניתן ואף אין צורך בקביעת מרחק מדוייק. די בקביעה שהמקום נמצא מספר קטן של מאות מטרים מגבול חוות ה.ס. , שהיא עצמה נמצאת בפאתי היישוב ס'.

אין מחלוקת בדבר זהותם של נאשמים 1-3, ותיאורם העולה מן התיעוד הצילומי. נאשם 1 לבש מכנסיים קצרים, ללא חולצה, ופניו היו מכוסים בחולצה שתוארה כאדומה או סגולה. נאשם 2 לבש מכנסיים בצבע ירוק ללא חולצה ופניו היו רעולים בחולצה בהירה. נאשם 3 לבש מכנסיים שחורים וחולצה לבנה ופניו רעולים בחולצה לבנה.

ראיות עיקריות - כללי

7. כאמור, האירוע נשוא כתב האישום תועד וצולם על ידי מספר צוותי צילום שנכחו בסמוך לאירוע. דיסקים הכוללים את התיעוד הוגשו וסומנו ת/10 – ת/14. המשמעותיים מביניהם הם בעיקר ת/11 ו-ת/14, בהם ניתן לראות את האירוע מזוויות שונות ברצף המאפשר התרשמות טובה. נראים בין היתר הגעתו של החשוד הראשון, רעול פנים, לאזור, מפגש מילולי בינו לבין השוטרים, שיחה של החשוד הראשון בטלפון, הגעת נאשמים 1-3 למקום ותקיפת השוטרים על ידי נאשם 4 והחשוד הראשון. כמו כן ניתן לראות את נאשמים 2 ו-3 שנעצרו במרחק מה מהמקום ולא נטלו חלק באירוע התקיפה עצמו, ואת הליך המעצר של חלק מהנאשמים. בהמשך אפנה על פי הצורך לעובדות קונקרטיות הנראות בדיסקים.
8. העד ע.ו. ע.ו. הוא אחד משני השוטרים הסמויים שהשתתפו באירוע. הוא היה לבוש כערבי וחבש כפיה (עמ' 33 שורה 13). העד העיד כי הוא משרת כלוחם ביס"מ ש"י מזה כשמונה עשרה שנה. את תפקידו באירוע תיאר: "המשימה היתה לתפוס קבוצה של בחורים שמרביצים באזור. התבקשנו להיכנס באוריינטציה ערבית. נתבקשנו להיכנס לאזור פאתי ס' מכיוון מערב והונחינו לא להיכנס לשטחים חקלאיים ולא לגדר היישוב ולעמוד שם ולחכות כפיתיון לקבוצה שתחליט לתקוף אותנו" (פרוטוקול עמ' 31 שורות 13-19).

העד תיאר כי בסביבות השעה 15:00 יצא אליהם מכיוון חוות ה.ס. בחור עם גופיה לבנה, רעול פנים, הגיע לשטח בו ישבו השוטרים ואיים עליהם שאם לא יעזבו את המקום זה ייגמר רע. הבחור היה עם מקל. לאחר שלוש דקות של איומים התרחק, שוחח בטלפון והעד שמע אותו מחפש את ד'. השוטרים נשארו במקום והכינו קפה. לאחר עשר דקות הגיעו ארבעה אנשים מכיוון צפון, לא מכיוון החווה. שניים מהם נשארו על הציר כשאחד מהם מתעד במצלמה, ושניים התקרבו לעבר השוטרים. הם פנו לע', השוטר הנוסף, במגמת תקיפה, ואחד מהם שאינו החשוד הראשון שהגיע בעט בע' בבטן. בחור זה לבש מכנסיים קצרים ורעלה אדומה. לאחר מכן הבחור השני (דהיינו החשוד הראשון שהגיע) הניף את המקל והיכה את ע' עד שהמקל נשבר לו על הראש. בשלב זה השוטרים צעקו משטרה, וע' נפל על הרצפה. התוקף עם המכנסיים הקצרים פנה אל העד שהבין שהוא עומד לתקוף אותו, ולכן הוציא גז פלפל, צעק "משטרה" וריסס את הגז. אולם בשל הרוח מעט מהתרסיס פגע בתוקף, ורובו חזר לכיוון השוטר. לאחר שפקח את עיניו, החל לרוץ אחרי מי שתקף את חברו השוטר ע', שבו ראה חשוד עיקרי בשל חומרת התקיפה. הוא רדף כ-50 מטר, אך לא הצליח לתפוס את הבחור שהיה מהיר יותר, וגם בשל הרסס בעיניים. לכן חזר לע' כדי לא להשאירו לבד בשטח עם שלושה חשודים אחרים (עמ' 31 שורה 22 – עמ' 32 שורה 9).

9. העד הוסיף כי השוטר ע' רדף אחר בחור שברח ותפס גם את האנשים שהיו על הציר. הוא נשאל מיהם והשיב שאינו יודע, וכי אלו "שניים שלא היו רעולי פנים ולא השתתפו בתקיפה" (עמ' 32 שורה 20). בחקירתו הנגדית חזר על כך שלא הותקף על ידי נאשמים 2 ו-3 ונאשמים אלה נשארו מאחור (עמ' 36 שורות 2-5). בהמשך העריך את המרחק בין מקום האירוע לבין מקום הימצאותם של נאשמים 2, 3 בכ-40-50 מטר (עמ' 41 שורות 11-14).

העד תיאר את החשוד הראשון שהגיע למקום כבחור רזה, לא צנום, גובהו בין 1.70 ל-1.80 מטר, בעל עיניים בהירות. פניו היו מכוסים, הוא לבש גופיה והחזיק מקל שבקצהו מסמרים (עמ' 33 שורות 15-17).

10. העד ע' ו' הוא השוטר המוסווה השני שהשתתף במבצע. העד שירת ביס"מ שי כשש שנים. לדבריו התקבלו ידיעות על תקיפת פלסטינים באזור ס' על ידי רעולי פנים. הפלסטינאים הגיעו למשטרה מספר פעמים והתלוננו על כך. העד תיאר את ההכנות למבצע, כאשר הוא והשוטר ע'י הביאו חמור מהשירות הוטרינרי, והתכוננו למבצע במשך שבועיים. הם התבקשו "לשמש כפתיון ולהתחפש לפלסטינאים שיגיעו אלינו רעולי פנים ויתקפו אותנו" (עמ' 46 שורות 10, 11). הם יצאו לכיוון ס' העתיקה לקראת השעה 13:00 והגיעו רגלית לשטח לקראת 14:00, כשהם אוחזים בחמור וצועדים. כשהגיעו לשטח הסתובבו שם, הדליקו מדורה קטנה והכינו קפה. לאחר כעשרים דקות הגיע רעול פנים שלשבש מכנסיים שחורים וחולצה על פניו. הוא צילם, אמר שהמקום "שלנו" ושיש להם דקה לעזוב. השוטרים השיבו לו כי המקום שלהם. האדם דיבר בטלפון וצילם את השוטרים בטלפון. הוא דיבר בטלפון עם בחור בשם ד' ואמר לו להגיע לגבעה. השוטר העביר דיווח על כך.

לאחר מספר דקות הגיעו עם החשוד הראשון עוד שלושה אנשים, כולם רעולי פנים. לדברי העד הוא עמד עם ע'י על יד החמור, והבחין באדם ללא חולצה הלובש מכנסי ג'ינס קצרים וחולצה סגולה על פניו, שעמד לבעוט בו. השוטר צעק בערבית "שו מאלק", ואותו אדם, (אשר אין מחלוקת שהוא נאשם 1) נתן לו בעיטת הדיפה. אז, לדברי השוטר, הוא קיבל אלה בראש, נפל על הרצפה למשך כמה דקות ו"ראה שחור". כשהתעורר הבין שעליו להזדהות כשוטר. הוא צעק "משטרה" בתוספת קללה, ובזמן שצעק אותו אדם עם כיסוי הפנים הסגול זרק עליו אבן. העד הוסיף כי הלך לחפש את השוטר ע'י, וראה אותו חוזר לאחר מרדף. אז ביצע מעצר של נאשם 3 שהיה אף הוא רעול פנים (עמ' 46 – עמ' 47 שורה 3).