ת"פ 63618-12-12 מדינת ישראל נ' דהאן(עציר)

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב במטרה לבצע גניבה, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב.

העובדות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ותמציתן כי ביום 30/12/12 בין השעות 16.00 – 18.0 0 נפרץ רכבו של המתלונן אשר חנה בראשון לציון , בכך ששמשת החלון הימני קדמי של הרכב נופצה. מתוך הרכב נגנב מכשיר אייפד ששוויו הוערך בכ- 1500 ₪, שהיה מונח על כיסא הנוסע ברכב.

בסמוך לאחר השעה 18.00 נראה הנאשם ביבנה, על ידי שוטרים שכוונו למקום באמצעות תוכנה שהיתה במכשיר, מוסר את המכשיר לנהג מונית.

התביעה ציינה כי במעשיו פגע הנאשם בערך מוגן של הגנה על קניינו של הפרט ולטעמה מדובר במידה גבוהה של פגיעה בערך המוגן.

מדובר לטעמה של התביעה בעבירות שיש בהן כדי לפגוע הן ברכושו של הפרט והן בבטחונו האישי. מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות ללכידה ועל כן יש להטיל בגינן ענישה מרתיעה שתהפוך אותן לבלתי כדאיות.

התביעה הדגישה כי אף המחוקק ראה עבירות אלה בחומרה ועל כן ייחד פרק מיוחד לעבירות נגד כלי רכב ובצידן עונש מקסימלי מחמיר.

באשר לרף הענישה הנוהג בעבירות מעין אלה הביאה התביעה מפסיקתו של ביהמ"ש העליון ושל ערכאות אחרות.

מתחם העונש הראוי לטעמה של התביעה נע בין 5-9 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

עוד ביקשה התביעה לזקוף לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי ועתרה להטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

ב"כ הנאשם טען כי רמת הענישה הנוהגת בבתי המשפט נמוכה מזו שהוצגה על ידי התביעה והציג בפני ביהמ"ש אסופת פסיקה לתמוך בטיעונו זה.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בעבירה משנת 2012 ואין כל ראיה היכולה להצביע על תכנון מוקדם וכי הנזק שנגרם הוא מינורי, שכן מדובר בשבירת חלון ובמכשיר אייפד שהוחזר לבעליו.

על כן לטעמו של ב"כ הנאשם מתחם העונש נע בין מאסר מותנה לשישה חודשי מאסר לכל היותר.