ת"פ 63541-11-14 מדינת ישראל נ' קישורית מענה עסקי בע"מ ואח'

1.נגד הנאשמת הוגש ביום 30.11.14 כתב אישום בגין אי תשלום מלוא פדיון החופשה לעובדת רעות מאירי.

הנאשמת הואשמה בעבירה על סעיף 13 ו-28(א)(2) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951.

2.אומר כבר בפתח הדברים כי בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה במסגרת כתב האישום.

3.רקע כללי:

א.הנאשמת, חברה שעסקה בתקופה הרלוונטית במתן מענה טלפוני והפעילה לצורך כך מוקד אשר אויש 24 שעות ביממה.

ב.העובדת רעות מאירי (להלן – העובדת) הועסקה אצל הנאשמת החל מיום 31.3.11 ועד תחילת חודש מאי 2012.

ג.בכתב האישום נטען שמביקורת שנערכה אצל הנאשמת וחקירתה במשרדי ע"י מפקחי משרד הכלכלה, התברר שהנאשמת לא שילמה לעובדת את מלוא פדיון החופשה וזאת בלי צידוק מספיק ואף לא תוך זמן מתקבל על הדעת כפי שנקבע בחוק.

ד.ביום 26.5.15 הודתה הנאשמת במסגרת הודאה בכתב כי העסיקה את העובדת אולם כפרה באישום שהוגש נגדה שכן לטענתה שילמה לעובדת פדיון חופשה כדין בסיום עבודתה.

ה.בהתייחס לכתב האישום העידו מטעם המאשימה הגב' יעל גלילי (, סגנית הממונה באגף לאכיפת חוקי עבודה סוציאליים להלן- החוקרת).

במסגרת ההליך הגישה המאשימה באמצעות העדה את המוצגים הבאים: ייפוי כוח של הנאשמת (מא/1); דו"ח מרשם החברות (מא/2); תלושי שכר של העובדת לחודשים אפריל 2011-מאי 2012 (מא/3); פנקס חופשה של העובדת (מא/4); דו"חות חקירת מר מני צ'יקו (מא/5-מא/6); חישוב פדיון חופשה (מא/7); כן הוגש בהסכמה דו"ח החקירה של העובדת רעות מאירי מיום 30.7.12 (מא/8).

ו.מטעם הנאשמת העיד מר ציקו מני, סמנכ"ל הנאשמת בזמנים הרלוונטיים (להלן- מר מני). הנאשמת הגישה באמצעות העד חישוב ערך יום עבודה שערכה לעובדת (נא/1).

טענות הצדדים

4. המאשימה טוענת כי הוכיחה את כל יסודות העבירה נשואת כתב האישום, כאשר מעדות הגב' גלילי עלה כי ישנו פער בין הכספים ששולמו לעובדת עבור פדיון החופשה לבין הכספים שהיו מגיעים לזכותה בגין רכיב זה.