ת"פ 6350-08-14 מדינת ישראל נ' כהן

כתב האישום וההסדר

ביום 08.02.15 הצדדים הגיעו להסכמה לפיה, הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובטרם הרשעה נשלחה לקבלת תסקיר. עמדת המאשימה להרשעה, מאסר על תנאי וקנס.

על סמך הודאת הנאשמת נקבע כי ביצעה את המיוחס לה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (שלוש הזדמנויות שונות).

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, אישום 1, במהלך חודש יולי 2013 ועד ליום 06.12.13, במספר מועדים בודדים, שאינם ידועים במדויק למאשימה, נהגה הנאשמת לגנוב סכומי כסף בין 10 ₪ ל- 20 ₪ מהקופה שעליה הייתה ממונה בסניף דואר, בכך שנטלה את הכסף לרשותה, מהקופה, ללא אישור המנהלים ויצאה עם הכסף מהסניף. אישום 2, הנאשמת שאלה את המנהלת לקודה האישי במחשב על מנת לאשר ביצוע החסרת עסקה, והמנהלת אשר בטחה בנאשמת, מסרה לה את קודה האישי. בדרך זו, גנבה הנאשמת באופן שיטתי סכומי כסף מהקופה, בכך שהייתה גובה סכום כסף מהלקוח, מעדכנת העסקה בקופה ומספר דקות לאחר מכן הייתה מחסירה העסקה מהקופה, כשהיא משתמשת בקוד האישי של המנהלת, ללא ידיעת המנהלת ו/או אישורה, ואת סכום הכסף שהיה בעודף בקופה הייתה נוטלת לעצמה. בדרך זו גנבה הנאשמת סך של 229 ₪ ממעבידה. את החסרים בקופה הייתה הנאשמת ממלאת ממלאי הבולים, שנהגה ליצור לעצמה, באופן בו הייתה מורידה בולים ממעטפות, מוכרת ללקוחות שובלי בולים הנראים כמו בול ואת הבול המקורי הייתה שומרת לעצמה. אישום 3, במהלך התקופה שבין חודש יולי 2013 ועד ליום 16.12.13 במספר רב של מועדים שרובם אינם ידועים למאשימה, נהגה הנאשמת באופן שיטתי לגנוב ממעבידה באופן שכאשר לקוח היה מוסר לנאשמת דואר רשום לשליחה, הנאשמת הייתה מביילת את דבר הדואר הרשום בשובלי בולים הנחזים כבולים, לחילופין הייתה מביילת בביול חסר. את הפער בערך הכספי בין גביית המחיר מהלקוח עבור דואר רשום (מחיר גבוה) לבין הביול שנעשה על ידי הנאשמת (מחיר נמוך יותר) הייתה הנאשמת נוטלת לכיסה הפרטי. במקרים אלו, נהגה הנאשמת שלא לברקד את דבר הדואר הרשום בברקוד של מחשבי הדואר כך שבמידה ומישהו ישים לב לביול החסר או לביול בשובלי בולים, לא יוכל לשייך זאת אליה. במעשיה פגעה הנאשמת גם בלקוחות הדואר, אשר לא יכלו לעקוב אחר דברי הדואר הרשום, עבורם שילמו סכום מלא.

תסקיר שירות המבחן

בעניינה של הנאשמת התקבל תסקיר שירות מבחן לפיו, הנאשמת בת 41, ילידת הארץ, נשואה ואם לשלושה ילדים. אינה עובדת מזה כחצי שנח נוכח מצבה הרפואי. מאישורים רפואיים אשר הציגה עולה כי סובלת מבעיה רפואית בתחום הנפש ומטופלת תרופתית כמו כן, סובלת מבעיות אורתופדיות. מעיון בגיליון רישומה הפלילי העדכני עולה כי נעדרת עבר פלילי. באשר לעבירות נשוא הדיון, תארה כי בתקופה הרלוונטית לביצוען חשה תחושות של נידוי חברתי במקום עבודתה בדואר. עוד תארה כי באותה עת חוותה תקופת משבר בחייה אשר התבטאה באובדן מסגרת השתייכות חברתית, תחושות של ריקנות, ייאוש וחוסר ערך עצמי אשר התגברו עם הזמן גם לנוכח התנהלות כלכלית בעייתית וצבירת חובות כספיים. כמו כן, הנאשמת תארה כי בתקופה הרלוונטית לביצוע העבירות הנוכחיות חשה מצוקה ודכדוך נפשי אשר עוררו בקרבה אי שקט נוכח מצבה הכלכלי הקשה, אשר התבטא בין היתר בחוסר יכולתה לרכוש מוצרי מזון בסיסיים ולשלם את תשלומי המחייה בדירה בה מתגוררת עם בני משפחתה כל אלה עומדים ברקע לביצוע העבירות. הנאשמת לוקחת אחריות על ביצוע העבירות המיוחסות לה, הביעה תחושת בושה וחרטה על מעשיה ועל הפגיעה באחרים. לדבריה לאחר שנתפסה והוגשה נגדה התלונה במשטרה המשיכה לעבוד במקום עבודתה בדואר. אולם בתפקיד אחר, כאשר לאורך הזמן חלה התדרדרות במצבה הנפשי הבריאותי. מזה כחצי שנה אינה עובדת. כמו כן, ניכר כי ההליכים המשטרתיים והמשפטיים עוררו אצלה תחושות בושה במעשיה והפגישו אותה עם חומרתם. לאור מצבה הבריאותי הנפשי לא הומלץ על צו מבחן או של"צ. הנאשמת הביעה חששה מפני הרשעתה בדין ומסרה כי דבר הרשעתה עשוי למנוע ממנה להציע מועמדותה למכרזים ומקומות עבודה בעתיד. במכלול השיקולים באשר להרשעתה בדין, שירות המבחן לא התרשם מפגיעה קונקרטית במידה ותורשע. שירות המבחן מעריך כי ענישה מרתיעה תסייע לנאשמת בהעמדת גבולות למניעת הישנות עבירות בעתיד, שירות המבחן המליץ על הטלת ענישה מרתיעה כמאסר מותנה.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה טענה, מדובר בעבירות שבוצעו במהלך שנת 2013 לאורך זמן. במסגרת עבודתה של הנאשמת בסניף דואר. התקבל תסקיר וב"כ המאשימה ביקשה לאמץ את המלצותיו. לדעת המאישמה נסיבותיה של הנאשמת אינן עומדים בתנאי הפסיקה והלכת כתב. אין החלטה קונקרטית חד משמעית לעניין פיטורי של הנאשמת ממקום עבודתה. כל תיק נבחן לגופו ואין החלטה גורפת. שירות המבחן ציין כי לא מצא את הנאשמת מתאימה לצו מבחן ולצו של"צ נוכח עמדותיה ובהעדר אפשרות להתחייב לביצוען. נוכח עברה הנקי ואמור בתסקיר המעיד על לקיחת אחריות, הנסיבות שהביאו אותה לביצוע העבירה וכן מצבה הכלכלי הקשה בעת ביצוע העבירה. ההודייה שלה ואת החסכון זמן שיפוטי ולאור כל האמור לעיל התביעה עתרה להרשיע את הנאשמת ולהטיל עליה מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

ב"כ הנאשמת טענה, כי המעשים נעשו בין החודשים יולי 2013 ועד דצמבר 2013, בסכומים קטנים. הפגיעה היא בסניף הדואר האנשים לא רומו. מדובר במי שהיתה עובדת חרוצה בסניף ויועדה לקידום ומי שיועדה לתפקיד ניהולי. מדובר במי שביצעה נפילה גבוה וכואבת מבחינתה. בעקבות כך הוחלט להעביר אותה לתפקיד של דווארית בהמשך בשל בעיות בריאותיות הועברה לתפקיד פקידותי. הנציב שדן בעניינה של הנאשמת לא התרשם שיש חשש להישנות העבירה ואזרחים לא נפגעו ממעשיה. מדובר במי שהיא המפרנסת היחידה במשפחתה, בעלה אינו מפרנס. עובדת בדואר מזה 22 שנים. אם תורשע הנאשמת יש חשש ממשי למקומה בדואר. ב"כ הנאשמת סבורה שהנאשמת עומדת בנטל ההוכחה ומי שכרגע נמצאת בחופשת מחלה, אך היא מבקשת לחזור לעבודה. המצב הנפשי שלה ירוד שכן היא חשה חרטה. הנאשמת מסכימה לבצע של"צ.