ת"פ 62234-10-13 מדינת ישראל נ' אבו סלימאן
|
ת"פ בית משפט השלום פתח תקווה |
62234-10-13
2.12.2014 |
|
בפני השופטת: אליאנא דניאלי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המאשימה: מדינת ישראל |
הנאשם: עמאד אבו סלימאן |
| גזר דין | |
|
1.הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בשנית, בארבעה אישומים. במסגרת שלושת האישומים הראשונים, הורשע הנאשם בשלוש עבירות של סיוע לפריצה לרכב בצוותא, בניגוד לסעיף 413ו' ביחד עם סעיפים 29 ו- 31 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), שלוש עבירות של סיוע לגניבה מרכב בצוותא, בניגוד לסעיף 413ד' ביחד עם סעיפים 29 ו-31 לחוק, ובשלוש עבירות של סיוע לחבלה במזיד ברכב בצוותא, בניגוד לסעיף 413ה' ביחד עם סעיפים 29 ו-31 לחוק. במסגרת האישום הרביעי הורשע הנאשם בהחזקת רכוש חשוד כגנוב, בניגוד לסעיף 413 לחוק.
2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בתאריכים 7.10.13, 8.10.13 ו-14.10.13, סייע הנאשם לאחר לפרוץ לרכבים אשר חנו בבית העלמין ירקון, ולגנוב רכוש מתוך רכבים אלו, תוך גרימת נזק לרכבים.
בין היתר נגנבו תיקים ובהם תעודות של המתלוננים, כסף מזומן בסך מצטבר של למעלה מ-4500 ₪, 4 מכשירי טלפון ניידים, שרשרת זהב, מפתחות ועוד.
בנוסף, בתאריך 16.10.13, בעת חיפוש בביתו של הנאשם בטייבה, נמצא רכוש רב החשוד כגנוב, ובכללו כרטיסי הנחות של מועדון "חבר", אישור על העלאה בדרגה של חייל, מספר מכשירי טלפון ניידים, מספר רב של שעונים, מחשב טאבלט, מצלמות, ארנקים, מכשירי רדיו דיסק לרכבים, כסף מזומן בסך 25,471 ₪, 750$, ועוד.
3.במהלך הבאת הראיות, ולאחר שלבית המשפט לא התייצב מהלך 3 דיונים עד התביעה העיקרי כנגד הנאשם, הגיעו הצדדים להסדר טעון, במסגרתו עתרו כי על הנאשם יושת עונש מאסר בן 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, קנס בסך 10,000 ש"ח, ופיצוי בסך 10,000 ₪ אשר יחולק באופן שווה בין המתלוננים.
4.ב"כ המאשימה עמדה בטעוניה לעונש על כך שההסדר גובש בשל קושי ראייתי שהתעורר במהלך הבאת הראיות. כן עמדה על כך שמדובר בנאשם יליד 1970, אשר עברו הפלילי מונה 13 הרשעות ורישום נוסף ללא הרשעה, בגין עבירות רכוש ואיומים כלפי שוטרים, אותן ביצע בשנים 1991-2008. ב"כ הנאשם הצטרף לעתירה לכבד את ההסדר, נוכח הקושי הראייתי.
5.במהלך טעוניו לעונש, עתר ב"כ הנאשם לנכות מתקופת עבודות השירות את ימי מעצרו של הנאשם – תקופה בת למעלה מ-3 חודשים.
ב"כ המאשימה טענה כי עתירת ההגנה לנכות את ימי המעצר מהווה חריגה מההסדר, אשר לא כלל את ניכוי ימי המעצר. מנגד טען ב"כ הנאשם כי הכלל הינו בניכוי ימי המעצר.
בשל המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לפירוש ההסדר, אפשרתי לצדדים להשלים טעוניהם בכתב.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|