ת"פ 62049-01-15 מדינת ישראל נ' סעדי ואח'

בעניינם של הנאשמים 1 ו- 2 בלבד

1.הנאשמים 1 ו-2 (להלן: "הנאשמים") הורשעו על סמך הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון שהושג בין הצדדים. ההסדר לא כלל הסכמה לגבי העונש.

2. כתב האישום המתוקן ייחס לנאשמים חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 333 + 335(1)(2) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בעובדות כתב האישום המתייחסות לנאשמים, נאמר כי ביום 13.12.14, סמוך לשעה 20:30, שהה ר.ד. (להלן: "המתלונן") בחניון בנק הפועלים בקרית אתא יחד עם אחרים. באותה עת, הגיעו למקום הנאשמים וחבריהם בשני רכבים, הנאשמים ירדו מהרכבים ונאשם 2 פנה למתלונן כשהוא מלווה בנאשמים 1 ו-3 ושאל אותו מהיכן הוא. המתלונן השיב כי הוא תושב טמרה וביקש מהנאשם 2 ומחבריו לעזוב את המקום ולהניח לו לנפשו. בהמשך לאמור, תקפו הנאשמים את המתלונן בכך שנאשם 1 הרים משטח עץ גדול והיכה את המתלונן באמצעותו תוך שהוא מפילו ארצה. בעודו שרוע על הרצפה, המשיך הנאשם 1 להכות את המתלונן ונאשם 2 ניגש אל הרכב, הוציא מתוכו מוט עץ והחל אף הוא להכות את המתלונן ברגליו באמצעות המוט.

כתוצאה מהתקיפה הנ"ל נגרמו למתלונן שבר ברגל ימין, שפשוף בקרקפת, פצע במרפק ימין ושטפי דם ברגל, בבטן ובצוואר. המתלונן אושפז בבית החולים וביום 24.12.14 עבר ניתוח שחזור לקיבוע פנימי של השבר.

3לאחר הרשעת הנאשמים, נעתרתי לבקשת סנגוריהם והוריתי על הפנייתם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בטרם שמיעת הטיעונים לעונש.

4.בתסקיר שהוגש ביחס לנאשם 1 נאמר כי מדובר בצעיר כבן 23, שעבד בעבודות מזדמנות עובר למעצרו והתגורר בבית הוריו. עיון ברישום הפלילי העלה כי אין לחובתו הרשעות קודמות. בהתייחס לביצוע העבירה נשוא תיק זה נאמר כי הנאשם 1 נטל על עצמו אחריות פורמלית שכן לגרסתו, התנהגותו האלימה התרחשה כתגובה לניסיון המתלונן לפגוע בו. עוד נאמר בתסקיר כי הנאשם לא זיהה בעייתיות בהתנהגותו ולא גילה מוכנות להתבונן ולבחון את מעשיו באופן ביקורתי. בבואו להעריך את הסיכוי להישנות התנהגות דומה בעתיד, ציין שירות המבחן כי ניכרת בעייתיות בכל הקשור ליכולות במישור היציבות וההתמדה של הנאשם. מדובר במי שלא הצליח לשמור על רציפות תעסוקתית ולהתמיד בתחום עיסוקו. שירות המבחן גם בחן את המסוכנות בממד האישיותי של הנאשם וכן בממד של יחסיו עם דמויות משמעותיות ואנשי טיפול והתרשם מנטייתו של הנאשם לצמצם את חלקו במעשי העבירה וכן מהעדר אמפתיה לנפגע העבירה. נוכח זאת העריך כי הסיכוי להתנהגות מפרת חוק הינו גבוה. יחד עם זאת נאמר כי מדובר בצעיר הנמצא בשלב ההתבגרות ומצוי בעיצומו של גיבוש זהותו האישית. כמו כן מדובר במי שאין לחובתו הרשעות קודמות. קצין המבחן העריך כי מיצוי הדין עם הנאשם בשלב זה עלול להחמיר את מצוקתו ולהכביד על משפחתו הנעזרת בו מן הבחינה הכלכלית. לפיכך, המליץ שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בענישה לא ממושכת. בשולי התסקיר נאמר כי נוכח העובדה שהנאשם לא זיהה קשיים המצריכים התערבות טיפולית, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בענייננו.

5.בתסקיר שהוגש ביחס לנאשם 2 נאמר כי מדובר בצעיר כבן 23, נעדר כל עבר פלילי, אשר טרם מעצרו עבד עם אביו משך 6 שנים בעבודות אלומיניום. בהתייחס למעשי העבירה נקט הנאשם 2 בגישה הימנעותית המתבטאת בהשלכת התנהגותו האלימה על היותו שיכור בזמן העבירה. הנאשם 2 טען כי לא זכור לו מאומה מהאירוע מאחר והיה תחת השפעת אלכוהול והתקשה לראות בעייתיות כלשהי בדפוסי חשיבתו והתנהגותו.

בבואו להעריך את הסיכוי לשיקומו לעומת הסיכון להישנות התנהגות מפרת חוק בעתיד ציין שירות המבחן את יכולותיו התפקודיות הטובות של הנאשם בתחום התעסוקה. יחד עם זאת, התרשם מצעיר ילדותי בעל דימוי עצמי נמוך המצוי בשלב ראשוני ביותר בגיבוש זהותו האישית. הנאשם 2 לא הצליח לייחס את מה שקורה עמו להתנהגותו ולראות כיצד התנהלותו משפיעה על נסיבות חייו. כמו כן לא התרשם קצין המבחן מקיומה של אמפתיה לנפגע העבירה. בשקלול כלל הפרמטרים, העריך שירות המבחן שהסיכוי להישנות התנהגות אלימה בעתיד הינו בינוני עד גבוה. קצין המבחן ציין כי הנאשם 2 לא הצביע על בעייתיות באורחות חייו המצריכה התערבות טיפולית. לפיכך, לא הוצגה המלצה טיפולית בעניינו. יחד עם זאת נאמר כי מיצוי הדין עמו בשלב זה של חייו עלול להעצים את מצוקתו הרגשית ולגרוע מסיכויי הפקת לקחים. לאור זאת, הומלץ שלא למצות את הדין עם הנאשם 2 ולהסתפק בענישה מוחשית לא ממושכת.