ת"פ 60466-11-14 מדינת ישראל נ' טקלגרגי (עציר)

כפי שנקבע בהכרעת הדין, הנאשם הוא בעלים של חנות לממכר תבלינים ברח' הגר"א בתל אביב. החנות אינה נמצאת על הרחוב עצמו אלא מתוך הרחוב יש סמטה באורך שני מטר המובילה לכניסה לחנות. החנות עצמה מוגנת בדלת ברזל שניתן לנעול אותה מבפנים.

ביום 11.11.14 בשעה 05.00 לפנות בוקר שהה הנאשם בחנות עם חמישה חברים, והחבורה שיחקה בקלפים. המנוח הגיע לפתח החנות, היה שתוי ודפק בחוזקה על הדלת. הנאשם סרב לפתוח את הדלת והעיר למנוח על החבטות שהוא חובט, אולם המנוח לא עזב את המקום והנאשם פתח את הדלת.

הנאשם עמד מול המנוח, המנוח תפסו בחולצתו ואמר לו לבוא איתו החוצה והנאשם דחף את המנוח מפתח החנות אל הסמטה. בהגיעו לקצה הסמטה בפניה לרחוב, הרים המנוח אבן ונופף בה באיום לעומת הנאשם, והנאשם מצידו נטל לידיו גזע עץ באורך מטר ועובי 9 ס"מ, ובאותה עת חבריו של הנאשם יצאו מהחנות, הפרידו בין המנוח לנאשם כאשר אחד מהם אוחז את הנאשם ואחרים דוחפים את המנוח מהסמטה אל הרחוב.

המנוח ניסה להשתחרר מהאחיזה ולחזור אל הסמטה. הנאשם יצא מהחנות אל פתח הסמטה מול הרחוב, כשבידיו גזע העץ וצפה במתרחש. המנוח השתחרר מהאחיזה שאחזו בו וחזר בריצה לכיוון הנאשם שעמד בפתח הסמטה, כשבידיו אבן בגודל אגרוף, ואז הרים הנאשם את גזע העץ והלם באמצעותו בראשו של המנוח.

כתוצאה מכך התמוטט המנוח ונפל ארצה מחוסר הכרה, הובא לבית חולים וכעבור יומיים נפטר עקב חבלת ראש.

כפי שנקבע בהכרעת הדין, לא עמדה לנאשם טענה של הגנה עצמית, לאחר ניתוח היסודות הנדרשים כדי לחסות תחת צילה של הגנה זו. בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם לא חפץ במותו של המנוח וגם לא חפץ בתגרה, היוזם לארוע הוא המנוח עצמו שדפק בפראות על דלת חנותו של הנאשם, לאחר מכן תפס אותו בחולצתו ועל כן נקבע כי הדיפת המנוח על ידי הנאשם ודחיפתו אל מחוץ לחנות אינה מהווה מעשה פלילי. יחד עם זאת, נקבע כי הארוע מתחלק לשני שלבים. הראשון, מתבטא בהדיפתו של המנוח אל מחוץ לחנות על ידי הנאשם ועד כאן אין פסול בהתנהגותו. השלב השני הוא לאחר שהמנוח נהדף אל מחוץ לחנות והרים אבן כדי לאיים על הנאשם, כאשר הוא נמצא ברחוב, בכניסה לסמטה ולא מול החנות והנאשם מצידו יצא מהחנות אל פתח הסמטה. בשלב זה כאשר רץ המנוח לעבר הנאשם כשבידו אבן בגודל אגרוף, הניף הנאשם את גזע העץ והנחיתו בחוזקה על ראשו של המנוח.

בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם עמד במרבית התנאים הנדרשים לתחולת ההגנה של הגנה עצמית אולם לא עמד בתנאי של הנחיצות כפי שנקבע בפסיקה, כאשר תנאי זה כולל נחיצות איכותית, כשאין בידי המתגונן חלופה אחרת, ונחיצות כמותית כאשר לא יכול היה לנקוט בכוח מועט יותר.

בהכרעת הדין נקבע כי בפני הנאשם עמדה חלופה של חזרתו לחנות ולא היתה כל סיבה להמתין למנוח בפתח הסמטה עם גזע העץ בידיו. אילו חזר הנאשם לחנותו ונעל את הדלת, לא היה השלב השני של הארוע מתקיים.

עוד נקבע כי גם בתנאי הנחיצות הכמותית לא עמד הנאשם, שכן הנפת גזע עץ כבד על ראשו של המנוח אינה נקיטת כוח סביר וניתן היה להניף את הגזע רק לצורך איום או להכות בחלק אחר בגופו של המנוח ולאו דווקא בראשו.

עוד נקבע כי הנאשם לא עמד גם בתנאי של צורך ביחס ראוי בין הנזק הצפוי מפעולת המגן לבין הנזק הצפוי מהתקיפה. לנאשם לא נשקפה סכנת חיים כאשר המנוח רץ לעומתו כשידו מורמת עם אבן בגודל אגרוף, לכל היותר היתה צפויה לו סכנה של חבלה אולם הנפת גזע העץ בחוזקה על ראשו של המנוח חרגה מהמידה הראויה, שכן הנזק הצפוי מחבטה כזו אינו שווה לנזק שהיה צפוי לנאשם אילו הותקף על ידי המנוח.