ת"פ 60319-06-14 מדינת ישראל נ' נאצר אלדין

אני מזכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

רקע

1. ביום 31.1.13 ערכה המשטרה חיפוש בבית בא-זעים שם אמור היה להתנהל בית הימורים. כח מיוחד ששהה אף הוא במקום זיהה בחזית המבנה רכב ובו שניים – הנאשם ועוד אחד בשם מוחמד אבו סנינה (להלן: "אבו סנינה"). בחיפוש שנערך ברכב נמצא אקדח ובו מחסנית בין המושב עליו ישב הנאשם לבין דלת הרכב. בסמוך לבלם היד נמצאה מחסנית נוספת.

בעקבות אותו אירוע הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת נשק ותחמושת.

כתב האישום

2. על פי עובדות כתב האישום בתאריך שאינו ידוע במדוייק למאשימה נטל לידיו אבו סנינה אקדח ובו מחסנית עם כדורים וכן מחסנית נוספת. האקדח נגנב מבעליו בשנת 2004. ביום 31.1.13 בשעות הערב נהג אבו סנינה ברכבו כשהוא נושא את האקדח והמחסניות אל בית בא-זעים המשמש כבית הימורים. הנאשם היה יחד עם אבו סנינה ברכב. בהימצא אבו סנינה והנאשם ברכב בסמוך לבית ההימורים, נטל הנאשם לידיו את האקדח ואת המחסנית. הנאשם החזיק באקדח כשהוא טעון ודרוך. זמן קצר לאחר מכן, ומשהתקרב אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה אל הרכב, כיבה הנאשם את האור הפנימי של הרכב והחביא את האקדח ובתוכו המחסנית בין המושב שעליו ישב לבין דלת הרכב, ואת המחסנית השנייה הניח בסמוך לבלם היד.

תשובת הנאשם לכתב האישום

3. בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי היה עם אבו סנינה ברכב. קודם לכן באותו הלילה הוא נסע עם אבו סנינה למקום אחר לצורך רכישת בקבוק אלכוהול למישהוא שנמצא במועדון אשר בו מתנהלת ככל הנראה פעילות לא חוקית של הימורים. בשלב מסויים פנה אליו אבו סנינה ואמר לו כי הוא רוצה להראות לו משהוא. בעודם יושבים ברכב הציג לו אבו סנינה אקדח. כשהנאשם שאל "אתה בטוח שזה אמיתי?" ואבו סנינה השיב כי נראה לו שכן, אמר הנאשם לאבו סנינה כי זה נראה לו מסוכן וביקש ממנו להסגיר את הנשק לרשות הפלסטינית או למשטרת ישראל.

יריעת המחלוקת

4. כפי שאישרו ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם בסיכומיהם המחלוקת בתיק אינה עובדתית אלא משפטית. קרי, האם ניתן לראות בנאשם, על יסוד עובדות שלמעשה אינן שנויות במחלוקת, כמי שהחזיק בנשק ובתחמושת.