ת"פ 60139-10-13 מדינת ישראל נ' פריניב בע"מ ואח'

1.בפני בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

הבקשה הוגשה על ידי צד ג' שלא היה צד להליך המקורי (להלן: "המבקש"), ואשר מבקש היום לעיין בתיק הפלילי – כתבי בית דין, פרוטוקולים והחלטות – לצורך אישור תובענה ייצוגית שהגיש כנגד מי שהיו נאשמים בתיק הנזכר.

2.ביום 28/10/13, במסגרת ת"פ 60139-10-13 (שלום-נצרת), הגיש משרד הבריאות כתב אישום כנגד חברת "פרי ניב בע"מ" וכנגד שני מנהליה (להלן גם: "הנאשמים" או "המשיבים"), בגין ביצוע עבירות המנויות בפקודת בריאות הציבור ותקנותיה, בחוק הפיקוח על מצרכים ובחוק התקנים.

בתמצית נטען כי בבדיקות מעבדה שנערכו לבקבוקי מיצי פירות (תפוזים ורימונים) המיוצרים על ידי הנאשמים ונמכרים תחת הכותרת "100% סחוט טבעי", נמצאו חומרים משמרים העומדים בניגוד לתקן הישראלי ולהוראות החוק הרלוונטיות. עוד נטען כי בדיקות שנלקחו ממקום העסק עצמו לימדו כי גם שם נמצאו חומרים שאינם מותרים על פי התקן ובניגוד להצהרות הנאשמים בעניין.

3.ביום 28/10/14 הגיש המבקש בקשה לעיין בתיק, בטענה כי הנ"ל עשוי לסייע להוכחת טענותיו במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לבקשה זו התנגדו הן הנאשמים והן המדינה. ביום 19/1/15, לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ובכפוף לשלב בו היה מצוי התיק – ראשית פרשת התביעה, וטרם ניתנה כל החלטה או הכרעה מהותית ולגופו של עניין – הוריתי על העברת כתב האישום לידי המבקש, והוא בלבד. עוד ציינתי כי ניתן יהיה לחדש את הבקשה ולדון בה לגופה לאחר שהתיק יוכרע.

4.לאחר שנשמעה בתיק ישיבת הוכחות אחת ויחידה (מהלכה העיד עד יחיד מטעם התביעה), הסכימו הצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ולהודיע תוצאותיו לבית המשפט.

ביום 8/2/15 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר, במסגרתו תבטל המאשימה את כתב האישום, והנאשמים מצדם יחתמו על התחייבות בגובה 400,000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירה שיש בה השלכה על בריאות הציבור, ויעבירו תרומה בסך 35,000 ₪ לעמותה הפועלת למען ילדים חולי סרטן. הסדר זה התקבל, כתב האישום בוטל בהתאם להוראות סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ושאר הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של החלטה.

5.בהמשך למתואר חידש המבקש את בקשתו, בטענה כי הוסר המכשול מפני זכותו לעיין בתיק, שעה שהתיק הסתיים ואין חשש מפגיעה בטוהר ההליך או משיבוש הליכי משפט כפי שטענו המשיבים בתחילה.

המדינה ציינה בתגובתה כי בכפוף לשינוי הנסיבות אינה מתנגדת עוד לבקשה ואילו המשיבים (דכאן) עמדו על התנגדותם. תחילה מן הטעם כי ביטול כתב האישום ביטל את עצם קיומו של התיק, ובאין תיק לא קמה זכות עיון בו. כך גם מן הטעם כי ביטול כתב האישום קבע באופן פוזיטיבי את חפותם ולכן העיון בתיק הינו בבחינת שימוש לרעה בהליכים משפטים; כי המבקש לא עמד בדרישת ההנמקה; וכי איזון נכון בין האינטרסים הנוגדים מטה את הכף לטובתם משום הצורך בשמירה על פרטיותם, הגנה על סודותיהם המסחריים, ושאר זכויותיהם.

בסיכום נטען כי ככלל מדובר בבקשה כללית וגורפת שמטרתה "מסע דיג" ותו לא, ואשר אינה עומדת בתנאים המאפשרים עיון.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המדינה והמשיבים וכן בתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת העיון להתקבל, וזאת מן הטעמים שיובאו להלן.