ת"פ 59779-11-15 מדינת ישראל נ' אל שיך

רקע עובדתי וטיעוני הצדדים

1. הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בשתי עבירות של שהיה בישראל ללא היתר כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. העבירה הראשונה בזמן בוצעה ביום 22.11.14 ברחוב עמק הארזים בירושלים, והשנייה ביום 25.11.15 בשכונת קרית מנחם בירושלים.

2. המאשימה עתרה להחמיר עם הנאשם ולגזור לו עונש של חמישה חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה וקנס שלא יפחת מ-5,000 ₪. זאת, בהדגישה את עברו הפלילי שייסקר בהמשך ואת מאמצי כוחות הביטחון למנוע פיגועי טרור.

3. ההגנה, מנגד, ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם. נטען שהנאשם נתפס בשני המקרים בדרכו לעבודה, והוצגו נסיבותיו האישיות כמי שנשוי לאשה ישראלית ויהודייה ואב לארבעה. עוד נטען כי דודו של הנאשם סייע במציאת ילדה שנרצחה והנאשם עצמו סייע במקרה דומה ונעצר בשל כך ברשות הפלסטינית.

4. ידידת המשפחה, גב' סימה לוי, הצטרפה לעתירה להקל עם הנאשם תוך שטענה כי הנאשם לא ביקש להרע למדינת ישראל וכי אסור שילדיו, שהם יהודים וישראלים, יראו את אביהם בכלא.

5. הנאשם עצמו נשא דברים בהם הדגיש את מצבו הרגיש ומאמציו לאיחוד משפחות, וסיפר כי הוא עובד בישראל כפועל בניין בלתי חוקי ומשתכר כ-3,000 ₪ בחודש. הנאשם הוסיף והגיש מכתב מטעמו, ענ/1, בו סיפר כי הוא חי בחברה הישראלית מגיל 12 ומתגורר בכפר בתיר. בשנת 2006 נישא לרעייתו העובדת כאחות במוסד לבעלי מוגבלויות קשות. בקשתו לאיחוד משפחות ממתינה להכרעה. במכתב נטען שילדי הנאשם חיים עמו ולא זוכים "לחינוך המתאים למוצאם שהוא גם יהודי-ישראלי" אך בדיון הסתבר שהילדים חיים עם האם. הנאשם הוסיף כי בשנות העשרים לחייו הציל אדם שנורה בעין איתמר ובשל כך נעצר ועונה ברשות הפלסטינית, וכן ביקש להתיר לו להיכנס לישראל.

   מתחמי העונש ההולמים

6. הגם ששני המעשים בגינם הורשע הנאשם הם דומים, הרי שנוכח ריחוק הזמן הניכר ובהעדר קשר ענייני ביניהם לא ניתן לראות בהם משום "אירוע" אחד לצורך קביעת מתחם העונש. ועם זאת, שני המתחמים שייקבעו יהיו זהים, בהעדר סיבה לאבחן בין המקרים.