ת"פ 58560-12-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אל ג'רידי

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   אישום ראשון:

   • תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

   • איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

     אישום שני ושלישי:

     • תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק.

2. על-פי המתואר באישום הראשון, הנאשם והמתלוננת נשואים ולהם 5 ילדים משותפים. ביום 5.10.14, במהלך ויכוח, אחז הנאשם בחולצתה של המתלוננת והיכה פעמיים בפניה בהיותו תחת השפעת אלכוהול. באותן נסיבות אמר הנאשם למתלוננת: "תצאי בחוץ, אם לא תצאי אני אסחוב אותך מהשערות". בהמשך השליך הנאשם תפוז לעבר המתלוננת ופגע בגבה. על פי המתואר באישום השני, כשלושה שבועות עובר ליום 5.10.14, דרש הנאשם מהמתלוננת כי תיתן לו את שרשרת הזהב שעל צווארה. משסירבה המתלוננת, היכה הנאשם בגופה, בידה וברגליה בעודו תחת השפעת אלכוהול. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת חבלות בזרועותיה ובכתפה. על פי המתואר באישום השלישי, בתאריך 21.7.11 במהלך ויכוח, היכה הנאשם בראשה של המתלוננת באמצעות חפץ וגרם לחתך מדמם בקרקפת ראשה של המתלוננת והיא נזקקה לטיפול רפואי בבית חולים לתפירת החתך.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי עמדתה לעונש מאסר.

   תסקיר שירות המבחן

4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 5.5.16, הנאשם כבן 45, נשוי ואב ל- 7 ילדים. הנאשם נשר ממסגרות חינוכיות בתום שלוש שנות לימוד, עבד מגיל 10 במשק החקלאי של אביו ובעבודות מזדמנות. בעשור האחרון נעדר מסגרת תעסוקתית יציבה. הנאשם מסר כי החל לצרוך אלכוהול בגיל 35 בנסיבות חברתיות. שלל תלות באלכוהול או התנהגות אלימה בהשפעתו ולא הביע נזקקות טיפולית בנושא, לפיכך לא ניתן להעריך קיומה של בעיתיות בתחום זה. הנאשם שלל קונפליקטים חריגים או התנהלות אלימה מצידו כלפי המתלוננת לאורך השנים. בהתייחסו לעבירות צמצם הנאשם מהתנהלותו האלימה והכחיש את המיוחס לו. שירות המבחן התרשם כי הוא מתקשה לקחת אחריות על המיוחס לו ולגלות אמפטיה לפגיעתו במתלוננת. בפגישה עם המתלוננת תיארה בצמצום את הקשיים והתרשמות שירות המבחן היא כי היא חוששת להרחיב ולשתף בנוגע לאלימות שחוותה. המתלוננת מסרה כי יחסיהם כיום תקינים והיא אינה חוששת מהנאשם. הנאשם שלל הפניה לבית משפט קהילתי וגילה מודעות נמוכה לקשייו ועל כן לא נוצר פתח לבחינת אפיק שיקומי. שירות המבחן התרשם מנאשם אשר מתנהל לאורך השנים בחוסר יציבות במישורי חייו השונים. מגיל צעיר נעדר מסגרת חינוכית והיה חשוף להתנהלות שולית בקרב משפחתו ומקום מגוריו. הנאשם מאופיין במיומנות מצומצמת לווסת כעסים ולניהול אורח חיים נורמטיבי ונעדר מקורות תמיכה משמעותיים. בסמוך למועד הדיון הנאשם ביטא רצון מילולי להשתלב בטיפול ואולם הצהרה זו עומדת בפער להצהרותיו הקודמות, אי לקיחת אחריות והעמדות אותן ביטא. לפיכך להערכת שירות המבחן מקור הצהרה זו היא בחשש מגזר הדין ואינה מספיקה כדי להשתלב בטיפול המצריך מחויבות ורצון אמיתי לשינוי. נוכח הצהרת הנאשם בבית המשפט כי הוא מעוניין בהליך טיפולי, נפגש שירות המבחן עם הנאשם פעם נוספת כדי לבחון התאמתו להשתלבות בטיפול, ואולם הנאשם שב וחזר בפני שירות המבחן על עמדתו כי אינו תופס את עצמו כאדם אלים והצהיר מילולית כי מוכן להשתלב בטיפול אך זאת במנותק מרצון או צורך לערוך שינוי בהתנהגותו. אשר על כן לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו והמליץ על עבודות שירות.