מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' פלוני - פסקדין
חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' פלוני

תאריך פרסום : 20/10/2025 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
58533-06-23
07/09/2025
בפני הנשיא:
שמואל הרבסט

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מענף תביעות מחוז ש"י
נאשם:
פלוני
עו"ד ח. רייכבאך
גזר דין
 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום שתוקן במסגרתו של הסדר

טיעון אשר נכרת בין הצדדים.

 

כתב האישום בתיק העיקרי

כתב האישום המתוקן מחזיק בשלושה אישומים הנוגעים לנאשם ולמתלוננת, אשר במועד הרלוונטי להגשת כתב האישום היו נשואים כחמש שנים ולהם שלושה ילדים קטנים (להלן: "הפעוטות"). עד חודש אוגוסט 2021 התגוררו בירושלים (להלן: "הבית בירושלים") ולאחר מכן ועד לפברואר 2023 התגוררו בביתר עילית (להלן: "הבית בביתר עילית").

מכתב האישום המתוקן עולה כי במשך שנות נישואיהם נהג הנאשם באופן אובססיבי ומשפיל כלפי המתלוננת, בין היתר, קלל אותה לעיני הפעוטות, בכנותו אותה "פלצנית שצריכה לקבל מכות בישבן". בנוסף, נהג הנאשם לכפות על המתלוננת להישאר עימו ערה, ואף העיר את הפעוטות בכדי לאלץ את המתלוננת להישאר ערה ולטפל בהם.

האישום הראשון מתאר שביום 21.1.23, בחדר השינה בבית בביתר עילית, התגלע ויכוח בין השניים על רקע סירובה של המתלוננת שהנאשם יגע בה.

במהלך הוויכוח, אחז הנאשם חגורת עור שחורה בשתי ידיו, והתקרב לעבר המתלוננת מספר פעמים, תוך שהיא שוכבת מקופלת על המיטה ומפצירה בו שלא לגעת בה. על אף תחינותיה, הנאשם חבט באמצעות החגורה שלוש פעמים ברגלה של המתלוננת.

בהמשך, התפתח בין השניים ויכוח נוסף, על רקע תלונתה של המתלוננת כי הנאשם מקים רעש בבית ומעיר את הפעוטות. במסגרת העימות, שפך הנאשם מים קרים מתוך נטלה על המתלוננת, וכן שפך שמן על רצפת המטבח. עוד החזיק הנאשם בידו נטלה עם מים קרים ואיים לשפוך אותם עליה. בתגובה, פתחה המתלוננת את דלת הבית וברחה מפניו.

במעשיו אלה, תקף הנאשם את המתלוננת, בת זוגו, שלא כדין ובניגוד להסכמתה. כמו כן, גרם הנאשם היזק בזדון לרכוש, ובנוסף, איים לפגוע בגופה של המתלוננת, וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

האישום השני מתייחס ליום 28.1.23, אז נתגלע ויכוח בין בני הזוג בביתם בביתר עילית.

במהלך הוויכוח, הכה הנאשם את המתלוננת באמצעות ידיו בצווארה, וקרע את החלוק שלבשה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת חבלות בדמות שטף דם. במעשיו אלה, תקף הנאשם את המתלוננת, בת זוגו, וגרם לה חבלה של ממש.

האישום השלישי מתאר כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כשנה עובר ליום 16.2.23 , בבית בירושלים, נתגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת. בעת ויכוח, נכנס הנאשם לחדר הילדים, צעק על המתלוננת, שבר כסא פלסטיק ומתלה בגדים וקרע את הציציות של הילדים, והכל לעיני הפעוטות. במעשיו אלה, גרם הנאשם להיזק לרכוש בזדון.

בגין מכלול מעשים אלה, הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה סתם-בן זוג- לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה הגורמת חבלה של ממש-בן זוג- לפי סעיף 382(ג), עבירת איומים לפי סעיף 192, ושתי עבירות והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

הסדר הטיעון אשר במסגרתו הנאשם הודה לא כלל הסכמה לעניין העונש, הצדדים הסכימו כי הנאשם יופנה להכנת תסקיר שירות המבחן, בשים לב כי הנאשם פנה באופן עצמאי לטיפול פרטי.

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן ערך תסקיר אודות הנאשם ביום 30.03.25, ממנו עולה שהנאשם בן 25 שנים, גרוש ואב לשלושה ילדים בגילאי 4 עד 6 שנים. מתגורר בביתר עילית ועובד מזה כארבע שנים בעמותה המסייעת לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. עוד צוין כי הנאשם בוגר מסגרות חינוך חרדיות ומנהל אורח חיים חרדי.

הנאשם הוא השלישי מבין שבעה ילדים במשפחתו. לדבריו, גדל בבית בו אביו שלט ביד קשה, הטיל מורא ונקט באלימות פיזית, ובעיקר מילולית ורגשית, כלפי בני המשפחה ובעיקר כלפי אמו. האם, כך תיאר, בחרה להכיל את התנהלות האב מתוך רצון לשמר את המסגרת ההורית והזוגית, ולתמוך בילדיה. במהלך השנים לא ננקטה התערבות מצד הרשויות או כל גורם אחר, והנאשם ואחיו נאלצו להתמודד עם המצב בכוחות עצמם, כאשר הקשר ביניהם היווה עבורם מקור עיקרי לתמיכה.

מהתסקיר עולה כי הנאשם והמתלוננת נישאו לפני כשש שנים במסגרת שידוך, אשר קדמה לה פגישה אחת בין השניים. לדבריו, נישואיהם התאפיינו במחלוקות תדירות, והשניים התקשו ליישב את חילוקי הדעות ביניהם עוד מראשית הקשר. הנאשם והמתלוננת התגרשו לפני כשנה וחצי, מאז הנאשם משלם מזונות ילדים ועומד בזמני השהות עם ילדיו, לפי הסכם הגירושין. הנאשם נעדר עבר פלילי ולא תלויים ועומדים נגדו תיקים נוספים.בנוגע לעבירות דנן, תיאר הנאשם כי ברקע למעשיו ניצב קושי בהתמודדות עם התרחקות מצדה של המתלוננת, אשר פגעה בדימויו ובתפיסתו העצמית הנורמטיבית. עוד תיאר מערכת יחסים שהתאפיינה בקשיים תקשורתיים מתמשכים. כיום, מבין כי קשיים אלו היו הדדיים.

מהתסקיר עולה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות, הכיר בהתנהגותו הפוגענית כלפי המתלוננת והביע חרטה על מעשיו. הוא ביטא תובנה ראשונית באשר לגורמי העבירה, וקשר את התנהלותו לקשיים בהתמודדות בוגרת עם מורכבויות בזוגיות, וכן להפנמת דפוסים מן המודל ההורי של אביו, אליו נחשף מילדות ועד לשנות נישואיו.הנאשם הביע רצון להשתלב בטיפול ייעודי בתחום מניעת אלימות, במטרה לשפר את תפקודו ויכולותיו התקשורתיות בקשרים זוגיים ולמנוע התנהגות פוגענית בעתיד.

בשיחה עם המתלוננת, עלה כי הקשר הזוגי התאפיין בדפוסים של תלות רגשית, ציפייה לתשומת לב וקושי בהתמודדות במצבי לחץ. לדבריה, ככלל, הנאשם לא נהג באלימות פיזית, אך לעיתים התפרץ והתקשה לווסת את תגובותיו. המתלוננת תיארה תחושת פער בציפיות מהקשר, שלהבנתה נבע מקשיים רגשיים בלתי מעובדים שמקורם ברקע המשפחתי של הנאשם.המתלוננת מסרה כי הנאשם הוא שהזמין את המשטרה באירועים נשוא כתב האישום, לאחר שלא השיבה לפניותיו בטלפון. כיום מתקיים בין השניים קשר מצומצם, הממוקד בצרכי הילדים. לדבריה, הנאשם שומר על זמני השהות ונמצא בקשר חיובי עם ילדיהם. עוד ציינה כי אינה חוששת מפניו, וכי מאז האירועים לא חוותה ביטויים פוגעניים נוספים מצדו. המתלוננת מקבלת סיוע ותמיכה רגשית וציינה כי כל אחד מהם המשיך בחייו. משיחת שירות המבחן עם הגורם הטיפולי הפרטי אשר טפל בנאשם מאז בצוע העבירות, עולה כי התקיימו 17 מפגשים פרטניים בין מרץ עד יוני 2023. במהלך הטיפול שיתף הנאשם בחוויות מעברו, והחל בהתבוננות פנימית והכרה בהתנהגותו הבעייתית בתחום הזוגי. הטיפול סיפק לנאשם תמיכה רגשית סביב תהליך הגירושין ותרם לעיבודו. עוד נמסר כי הנאשם גילה פתיחות, ביטא רצון לשינוי ושאיפות נורמטיביות.שירות המבחן שקל את גורמי הסיכון להישנות המעשים וכן את גורמי הסיכוי לשיקום. משקלול הנתונים שבידיו, העריך קצין המבחן כי רמת הסיכון להישנות עבירות היא נמוכה. בנסיבות אלו המליץ שירות המליץ על צו מבחן למשך שנה לצורך שילובו בטיפול ייעודי בתחום מניעת אלימות במשפחה בשירות או במסגרת טיפולית אמבולטורית. וכן להשית עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, אשר לדעת שירות המבחן, יהווה עונש מוחשי וחינוכי למען אוכלוסייה נזקקת, תרומה לחברה ופיצוי על נזק שהסב.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה הגישה תמונה בה רואים את החלוק הקרוע, בגדרי טיעוניה עמדה על חומרת המעשים ונסיבות ביצועם כפי שתוארו בכתב האישום המתוקן. לטענתה, צבר העבירות לאורך תקופה, יש בהן כדי להעיד כי אין מדובר בהתפרצות חד פעמית, כי אם בדפוס התנהגות. ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות שבהן הודה הנאשם, ועל מידת הפגיעה שנגרמה למתלוננת. לטענתה, מדובר בעבירות חמורות הפוגעות בערכים מוגנים של שלמות הגוף, כבודה של האישה וביטחונה במסגרת התא המשפחתי. כן נטען כי יש להעביר מסר חד-משמעי של חוסר סובלנות כלפי כל גילוי של אלימות, קל כחמור. לשיטת המאשימה, כל אחד מכתבי האישום עומד בפני עצמו ויש לקבוע לו מתחם עונש נפרד. באישום הראשון נע המתחם העונשי בין 12 ל-20 חודשי מאסר, באישום השני נע המתחם העונשי בין 8 ל18 חודשי מאסר ובאישום השלישי עתרה למתחם שנע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר והפנתה לפסיקה. באשר למיקום הנאשם בתוך המתחם, טענה ב"כ המאשימה כי יש למקמו בתחתית המתחם העונשי ולהשית עליו עונש של 12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי למתלוננת. זאת, מחד, נוכח העובדה שהנאשם טופל אצל גורם פרטי בלבד, ריבוי העבירות לאורך תקופה ויתר גורמי הסיכון שפורטו בתסקיר. מאידך, ציינה כי לנאשם אין עבר פלילי, הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וחסך בזמן שיפוטי. ב"כ המאשימה ציינה כי לא הצליחה לברר את עמדת המתלוננת.

הסניגור ציין כי טוב היה אילו המאשימה הצליחה לברר את עמדת המתלוננת. לעמדתה יש חשיבות בשקלול הנסיבות, ובפרט נוכח המצב העדכני בינה לבין הנאשם. לדבריו, כיום הם במקום אחר, יש ביניהם קשר ענייני המתמקד בטיפול בילדים, במסגרתו מתקיימים הסדרי שהות קבועים, לרבות לינה אחת לשבוע בבית הנאשם. לדברי הסנגור, מהתסקיר עולה כי השניים נישאו בגיל צעיר מאוד, הביאו ילדים זמן קצר לאחר מכן- הם נכנסו לקשר זוגי ללא בשלות רגשית. עוד נטען כי הרקע המשפחתי שבו גדל הנאשם, אשר כלל אלימות מצד האב כלפי האם והילדים, הקשה עליו בהפנמה של דפוסי התנהגות נורמטיביים.לשיטתו של הסניגור יש לראות במכלול העבירות אירוע עונשי אחד, בשים לב לסמיכות הזמנים והמאפיינים המשותפים. על אף שאינו מקל בחומרת העבירות, נטען כי נסיבותיהן אינן מצויות ברף החומרה הגבוה והן התרחשו על רקע של מתחים זוגיים מתמשכים. הנאשם לקח אחריות, לא ניסה להצדיק את מעשיו, ופנה ביוזמתו לטיפול פרטי, במסגרתו השתתף ב 17 מפגשים. כיום הוא נכון להשתלב בטיפול המשכי, כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן, אשר העריך את הסיכון להישנות עבירה כנמוך.לדברי הסניגור, הנאשם הוא שיזם את הפנייה למשטרה באירועים נשוא כתב האישום. מדובר באדם ללא עבר פלילי, העובד עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים ותורם לחברה. לשיטתו, הטלת מאסר בפועל לא תקדם את שיקומו, לא תשרת את האינטרס הציבורי ולא תסייע למתלוננת או לילדיהם. לפיכך, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ,להטיל של"צ וצו מבחן- חלופה ראויה, אשר שומרת בידי בית המשפט יכולת התערבות במידה שלא יעמוד בתנאיה.

הנאשם בדברו האחרון, אמר שהוא מצוי כיום במקום אחר לגמרי משהיה בעת שבוצעו העבירות, ועל כן הביע חרטה על מעשיו וצער על מה שקרה.

דיון והכרעה

במקרה שלפנינו, יש לראות במכלול המעשים אירוע עברייני אחד מתמשך, בהתאם למבחן 'הקשר ההדוק' שגובש בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (נבו 29.10.14)). מדובר בעבירות דומות במהותן שבוצעו כלפי אותה מתלוננת, על רקע זהה, כאשר קיימת חפיפה בערכים המוגנים שנפגעו. מכלול העבירות בוצעו על פני תקופת נישואיהם של הנאשם והמתלוננת ומתארים מסכת עבריינית אחת שיש לקבוע בגינה מתחם עונש הולם כולל אחד.  כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, ומשמעותו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מבצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. (ראו סעיפים 40 ב ו-40 ג לחוק העונשין). במעשיו, פגע הנאשם בזכותה של המתלוננת לביטחון אישי, לשלמות גופה ולשמירה על קניינה. וכן, פגע הנאשם בכבודה ובשלוות נפשה. פגיעה זו משמעותית יותר שעה שהיא נעשתה בתוך ביתה- המקום שאמור לשמש לה כמבצר ועל ידי מי שהיה אמור להיות הקרוב לה ביותר, ולספק לה הגנה ובטחון.  כל אדם זכאי לחיות מבלי להיות קורבן למעשה אלימות ואיומים אשר יערערו את בטחונו. בעבירות מסוג זה, חורגת הפגיעה מביטוייה הפיזי, שלעיתים בר חלוף. עיקר הפגיעה טמון בהיבט הנפשי ובהשפלה- זוהי פגיעה המותירה את רישומה זמן רב לאחר שהכאב הגופני שוכך, והיא פוגעת בליבת האמון והבטחון בקשר בין בני זוג. על חומרתן של עבירות אלימות במשפחה ניתן ללמוד גם מחוק העונשין, הקובע ענישה מחמירה כאשר העבירה מבוצעת כלפי בן זוג. יפים דבריו של כב' המשנה לנשיא , השופט מ' אלון ז"ל, בע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ז(1) 81 (1993):   "חומרה יתרה נודעת בחבלה שחבל המערער במקרה דנן, משמדובר בחבלה שחבל באשת חיקו. תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה הייתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעוקרו על-ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה המערער ולמען ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו והן מתוך מגמה של הרתעה...".ובהמשך (שם):"סלידה זו ממעשה עבירה דנן, המעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של המשפחה, מצאה ביטוי מאלף במשנתם של חכמים. נעמוד על כמה מעיקרי דבריהם. "אמר ר' חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית יב, טו): ולאברם היטיב בעבורה (בעבור שרה)" (בבלי, בבא מציעא, נט, א [א])...   ועל-פי אלה פסק רבינו משה בן מימון (רמב"ם, אישות, טו, יט [ד]): "וכן צוו חכמים, שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו... ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן"."גם חכמי התפוצות הגיבו בחומרה יתירה כלפי בעל הנוהג באלימות כלפי רעייתו. כך, מכח קל וחומר, בדברי המהר"ם מרוטנבורג; "…ומה אחר, שאינו מצווה עליו לכבדו, מצווה הוא על הכאתו - אשתו שהוא מצווה עליה לכבדה, אינו דין שיהא מצווה שלא להכותה? ואדרבה, חייב לכבדה יותר מגופו... ואין זה דרך בני עמינו להכות נשותיהן ... חלילה לכל בני ברית מעשות כדבר הזה, ואם היה בא לפנינו דין זה שאשה קובלת על בעלה שמכה אותה, היינו מחמירין עליו מאילו היה מכה את אחר". (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, קרימונה, רצא ו) על מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירה מלמדות נסיבותיהן המיוחדות של כל עבירה ועבירה לגופה. בענייננו, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא ממשית, וזאת נוכח טיב העבירות ואופיין; מדובר בשתי עבירות תקיפה, לצד איומים ופגיעה ברכוש. שלושה אישומים על פני תקופה של כשנה, וגם אם כל אחד מהמקרים אינו ברף של חומרה גבוהה כשלעצמו, יש לתת את הדעת לדפוס ההתנהגות הפוגעני והמשפיל של הנאשם כלפי המתלוננת- אם ילדיו. נוסף על כך, שימוש באלימות מילולית ופיזית עלול להשריש בתודעתם של ילדיו את דפוס התקשורת האלים, כפי שחווה הנאשם עצמו בילדותו. חרף זאת, יש ליתן משקל לכך שהנאשם הוא שפנה למשטרה וכי נסיבות ביצוע העבירות אינן מן הקשות במנעד המקרים בתחום עבירות בתוך המשפחה, זאת על אף שבאחת נגרמה חבלה מסוג המטומה. גם נסיבות עבירת האיומים והיזק לרכוש לא היו מהרף הגבוה. יודגש, כי עבירות האלימות כלפי בני זוג, אינן צריכות לחכות לרף הגבוה, אז כבר התוצאה לא אחת- לבלי שוב, אין להקל ראש במעשיו של הנאשם.  בענייננו, אין מדובר באירועים שתוכננו מראש, אלא בהתפרצויות זעם ואובדן עשתונות, המעידים על קושי בשליטה בדחפים וחוסר בשלות רגשית. ברקע הדברים עומד קשר זוגי שהחל בגיל צעיר מאוד, על רקע חסך במודל ראוי לחיקוי בכל הנוגע ליחסים זוגיים תקינים. אף על פי כן, הנאשם נושא באחריות מלאה למעשיו, והיה עליו להימנע מהם.  לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, לצד מדיניות הפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם למעשיו של הנאשם,הנע ממספר חודשי מאסר ועד ל-14 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית.

העונש המתאים

הנאשם, כבן 26 שנים כיום, גרוש ואב לשלושה ילדים שנמצאים עמו בקשר יציב וטוב, תוך הקפדה על הסדרי השהות הקבועים ויתר חובותיו.הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו ובכך לקח אחריות על מעשיו, שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק וחסך את הצורך בניהול הליך הוכחות על כל המשתמע מכך.

מדובר בהסתבכותו הראשונה והיחידה של הנאשם עם הדין הפלילי. הנאשם עובד בעמותה המסייעת לאנשים עם מוגבלויות. תפקודו הכללי תקין ויצרני, זאת, על אף שמערכת היחסים בינו לבין המתלוננת מראשיתה אופיינה בקשיים ניכרים.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי התנהגותו האלימה והאימפולסיבית של הנאשם נבעה מתחושות תסכול ותלות רגשית במתלוננת, אשר הועצמו על רקע היעדר כלים מתאימים להתמודדות וחוסר במודל הורי וזוגי תקין בבית הוריו. לזכותו של הנאשם יש לזקוף את העובדה כי פנה להליך טיפולי באופן פרטי מתוך רצון לקחת את גורלו בידיו, ולחולל שינוי באורחות חייו. הנאשם אף ביטא נכונות ומוטיבציה להשתלב בטיפול ייעודי במסגרת שירות המבחן ולקבל כלים שימנעו הישנות התנהגותו האלימה. נראה כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו והפסול שבהתנהגותו ומכיר בצורך בטיפול משמעותי. עוד נתתי דעתי לכך כי מאז ביצוע העבירות חלפו למעלה משנתיים, ובמהלך תקופה זו חלו שינויים מהותיים; כיום הנאשם והמתלוננת גרושים, כל אחד מהם המשיך בדרכו, והקשר ביניהם קורקטי ומתמקד בגידול ילדיהם המשותפים. המתלוננת שיתפה את שירות המבחן כי אינה חוששת מפניו. וקיימת תקווה של ממש כי היחסים מתנהלים ללא יריבות ומתוך ניתוק התלות הרגשית ששררה בעבר מצד הנאשם. לאור האמור, ובהתחשב בהתרשמות שירות המבחן כי הסיכון להישנות התנהגות עבריינית נמוך, סבורני כי הנאשם זכאי להזדמנות אחת ויחידה טרם תמוצה עמו מלוא חומרת הדין. הזדמנות זו תאפשר לו להפנים את הפסול שבמעשיו, להמשיך בתהליך השיקום בו החל, ולתקן את דרכיו. במקרה זה שוכנעתי כי שיקולי השיקום גוברים על השיקולים שבאינטרס הציבורי. בנקודת זמן משמעותית בחייו, אני מבכר לסייע בידי הנאשם לשמור על הדרך החדשה בה בחר- אף היא אינטרס ציבורי מובהק. אינטרס הגמול בענישתו ימצא ביטוי בדרך של תרומתו לחברה שנפגעה ממעשיו, באמצעות מתן צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב מזה שהומלץ על ידי שירות המבחן, לצד צו מבחן שיפקח אחר התקדמותו בהליך הטיפולי. וכן, ענישה מותנית משמעותית שתרחף כחרב מעל ראשו, לבל ישוב ויבצע עבירות נוספות.

סוף דבר

בהתחשב במכלול השיקולים, שיקוליו האישיים של הנאשם ושיקולי הענישה הנדרשים, תוך התחשבות בפגיעה במתלוננת ובצורך בהמשך קיום תקשורת תקינה בין הנאשם, המתלוננת וילדיהם המשותפים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. שלוש מאות (300) שעות שירות לתועלת הציבור על פי תוכנית שיגיש שירות המבחן, ואשר תובא לאישורי עד יום 1.12.25.

  2. מאסר למשך ארבעה חודשים, ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, לרבות איומים, במשך שלוש שנים.

  3. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור על כל עבירת אלימות, וזאת תוך שנה מיום מתן גזר הדין. הנאשם הבין והתחייב.

  4. צו מבחן למשך שנה, אשר במהלכו יהיה הנאשם בטיפול שירות המבחן ובפיקוחו.

  5. הנאשם יפצה את המתלוננת, פיצוי בסך 3,000 ₪, וזאת עד ליום 1.12.25.

     

    זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

     

     

    ניתן היום, י"ד אלול תשפ"ה, 07 ספטמבר 2025, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.

     

    Picture 1

הורד קובץ

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ