ת"פ 57990-04-13 מדינת ישראל נ' ט.

הנאשם עומד לדין, בהתאם לכתב האישום המתוקן, בגין עבירה אחת של נסיון לתקיפת בת זוג ושלוש עבירות איומים כלפי אשתו באותה עת, עבירות בניגוד לסעיפים 192 ו- 382 (ב) + 25 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

מדובר למעשה בשלושה אירועים נפרדים כדלקמן:

• איום בשיחה טלפונית למתלוננת ממשרד עו"ד ביום 29.1.13.

• נסיון תקיפה של המתלוננת ואיום בהתנהגות, בעת שבאה לדירה לקחת חפצים, ביום 26.1.13.

• איום על המתלוננת, בעת שהגיע עם רכבו למקום עבודתה, ביום 28.1.13.

בפתח הכרעת הדין, מודיע בית המשפט, כי החליט לזכות את הנאשם זיכוי מלא מעבירת נסיון התקיפה והאיומים בסמוך לדירתו, וזיכוי מחמת הספק מעבירת האיומים מן הרכב ליד המספרה.

להלן יבחנו שלושת האירועים בנפרד זה מזה.

האיום בשיחת הטלפון

המתלוננת העידה כי לאחר שבני הזוג נפרדו והיא שכרה בית באשקלון, הנאשם לקח מהארון שלה יומן ופנקס שיקים. ביום 29.1.13, הנאשם היה במשרדו של עורך הדין שלה, התקשר משם ודרש ממנה 100,000 ₪, שאם לא תתן לו, איים כי ילך למס הכנסה. באותה שיחה, לטענת המתלוננת, הנאשם גם צעק ואיים כי יהרוג אותה. לדבריה היא העבירה את הטלפון שלה לרמקול והבנות שבמספרה שמעו את השיחה. המתלוננת נשאלה מדוע עו"ד יאן קרומין, איננו מציין בהודעתו כי שמע את דברי האיום והשיבה כי בא כוחה התמקד בדרישת הכסף תמורת היומן, דרישה שגם לה לא היה צידוק.