ת"פ 5745-02-15 מדינת ישראל נ' מיוחס ואח'

בפניי בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדם מחמת הגנה מן הצדק, וזאת בשל שיהוי ניכר, שלטענתם נקטה בו המאשימה ממועד ביצוע העבירה לכאורה ועד למועד הגשת כתב האישום.

כתב אישום מייחס לנאשמים עבירות של העסקת עובד זר ללא היתר וללא הסדרת ביטוח רפואי, עבירות על חוק עובדים זרים (סעיפים 2(א)(1)(2) ו- 2(ב)(3), בהתאמה).

אקדים אחרית לראשית ואצין, כי לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.

טיעוני הנאשמים

1. ממועד ביצוע העבירה לכאורה ועד למועד הגשת כתב האישום חלפו 3 שנים ו-4 חודשים. הנאשמים קיבלו את הרושם כי הפרשה מאחריהם וכי לא יינקטו כנגדם הליכים כלשהם, ובוודאי לא כתב אישום, לאחר זמן כה ממושך.

2. בהתאם להנחיות המאשימה עצמה, ובמיודח לאור סעיף 5(ד) להנחיות, הקובע כי שיהוי ניכר יהיה שיקול לקולא, לא היתה סיבה שלא להסתפק בקנס מנהלי וההחלטה להגיש כתב אישום נגועה בחוסר סבירות קיצוני.

3. הלכה למעשה, מדובר על תקופת העסקה שלא עולה על שלושה שבועות (על אף שכתב האישום נוקב בתקופה של 3 חודשים), שכן העובדת הזרה, אשר נחקרה רק ביום 30.11.14, טענה כי אינה זוכרת פרטים לאחר חלוף זמן כה ממושך.

    

   תגובת המאשימה