מדינת ישראל נ' גמהור(עציר)

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירת התפרצות לבניין שאינו בית מגורים ובעבירה של כניסה לישראל שלא כדין. בין יום 31.10.16 בשעה 19:00 ליום 1.11.16 בשעה 12:00 פרץ הנאשם למשרדי עמותת "מאור החסד" בירושלים דרך חלון קטן הנמצא מעל דלת הכניסה למשרדים, וגנב מתוכם שני מחשבים ניידים.

הערכים המוגנים באמצעות עבירת ההתפרצות הם שמירה על רכוש הציבור, שלומם ופרטיותם של האזרחים. הערכים המוגנים באמצעות העבירה לפי חוק הכניסה לישראל הם שמירה על ריבונות המדינה והבטחת אפשרותם של השלטונות לקבוע מי הם הבאים בשערי המדינה, תוך מניעת אפשרות כניסה של מי שעשויים לסכן את שלום הציבור ובטחונו.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית עד גבוהה, שכן הנאשם נכנס לתוך שטח ישראל כדי לבצע עבירת רכוש ובכך סיכן בפועל את שלום הציבור. יש להתחשב בעובדה זו במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם. בנוסף, במהלך ההתפרצות גנב הנאשם רכוש ששוויו אינו זניח.

בשל סמיכות הזמנים ואחידותה של התוכנית העבריינית, יש לראות בשתי העבירות שביצע הנאשם כאירוע אחד אשר בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

ההתפרצות למשרדי העמותה לא בוצעה בצורה מתוחכמת, ולא נטען כי בוצעה בצוותא עם אחרים, או כי תוכננה מראש.

בחינת רמת הענישה הנוהגת בפסיקה מלמדת כי ככלל הוטלו בגין עבירות התפרצות לבניין שאינו בית מגורים וגניבה עונשים שבין עשרה לעשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל. ראו רע"פ 6981/09 חנו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 9.1.09]; ת"פ 60147-10-15 מדינת ישראל נ' אבו אל הווא [פורסם בנבו 8.9.16] והפסיקה הנזכרת שם; במקרים חריגים, בהם נסיבות אישיות מיוחדות, כגון שיתוף פעולה עם רשויות הביטחון או מצב קוגניטיבי גבולי הצדיקו זאת, עונשי המאסר שהוטלו היו לתקופות קצרות יותר . ראו למשל רע"פ 8114/10 אבו חדיד נ' מדינת ישראל; רע"פ 5519/10 וינוקור נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 14.9.10]. פסיקה זו היא מנחה במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם בעבירת הרכוש, ואולם במקרה דנן יש לגלם בתוך מתחם העונש ההולם גם את העובדה כי הנאשם נכנס לישראל שלא כדין כדי לבצע עבירה.