ת"פ 56623-09-14 ואח' מדינת ישראל נ' בוהדנה(אחר/נוסף)

נוכח סדרת הבקשות שהוגשו בתיק דנן, ועניינן שינוי תנאי שחרורו של הנאשם באופן שיותר לו לצאת לעבודה, ולאחר שעיינתי בעמדתה של המאשימה אשר הובעה בדיונים שהתקיימו בפני וכן בתגובותיה הכתובות, הריני קובע כדלקמן:

1. ביום 28.6.15 קבעתי כי הנאשם יוכל לצאת לעבודה סדירה אצל מעביד מסוים שהציע להעסיקו, ובלבד שמעסיק זה יתחייב להשגיח על הנאשם בכל שעות עבודתו וכן יחתום על ערבות בסך 10,000 ₪ להבטחת תנאים אלו. קביעה זו באה לעולם בשל תקופת מעצר הבית הארוכה ונטולת ההפרות שעברה על הנאשם, ההליך השיקומי בו הוא מצוי, והמלצתו של שירות המבחן על יציאה לעבודה כחלק מהליך זה.

    

2. ביום 7.7.15 הודיע ב"כ הנאשם, כי אותו מעסיק פוטנציאלי אינו מעוניין לחתום על כתב ערובה ואינו מעוניין להתייצב בבית המשפט, ועל כן, בנסיבות אלו, נותר הנאשם במעצר בית מלא כשהיה מלכתחילה.

    

3. באותה הודעה מוסיף ומפרט ב"כ הנאשם כי אחיו של הנאשם מוכן לקחתו ולהחזירו ממקום העבודה המוצע, וזאת על מנת לאפשר את יציאתו לעבודה המתוארת.

    

4. כך או כך, בשל היעדרו של מעסיק מתאים, נדחקה הבקשה לקרן זווית ותנאי שחרורו של הנאשם נותרו כשהיו.

    

5. ביום 29.7.15, הודיע ב"כ הנאשם כי יש בנמצא מעסיק אשר מוכן יהיה להעסיק את הנאשם בעבודות הכרוכות בבניה ושיפוצים ועניינן ביצוע עבודות בכל רחבי הארץ. ב"כ הצהיר בהודעה מאוחרת יותר (2.8.15) כי מעסיק זה יהיה "צמוד" בכל שעות העבודה לנאשם דנן.