ת"פ 56235-06-13 מדינת ישראל נ' גבריאל(עציר) ואח'

לפניי בקשה להורות על ביטול אישומים 1 ו- 3 לכתב האישום, לאור העובדה כי הוגשו בהיעדר אישור היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 38 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג – 1973 (להלן: "הפקודה"). 

1. נגד נאשם 1 (להלן: "המבקש") ו – 3 נאשמים נוספים תלוי ועומד כתב אישום המייחס להם עבירות סמים חמורות ובין היתר, סחר בסמים מסוכנים מסוג הרואין ו - MDMA וניסיון לייבאם לישראל במספר הזדמנויות ובכמויות גדולות. הפרשייה הנ"ל הינה חלק מפרשייה רחבה בגדרה הפעילה המשטרה סוכנים סמויים במטרה לרכוש סמים מסוחרי סמים בכל רחבי הארץ.

2. לשיטת הסנגור, עוה"ד מנחם רובינשטיין, אישומים 1 ו – 3 עוסקים בעבירות חוץ אשר נעברו כל כולן באנטוורפן שבבלגיה. משכך, כמתחייב מסעיף 38, היה על הפרקליטות להשיג את אישורו של היועמ"ש לממשלה ככל שהדבר נוגע לאישומים אלו, בטרם הוגש כתב האישום. משלא הושג האישור, הרי שאישומים אלו בטלים מעיקרם.

3. הסנגור הוסיף כי בנסיבות שבענייננו, כאשר כתב האישום הוגש לפני למעלה משנה וחצי, אין בהשגת אישור בדיעבד כדי לרפא את הפגם ואין לנקוט בגישת הבטלות היחסית. לדידו, הכשרת האישומים בדיעבד תהא בבחינת עיוות דין למבקש ותעמוד בניגוד להלכה הפסוקה, הדורשת ביטולם של האישומים כליל. הוא הפנה לפסיקה בנושא.

4. ב"כ המאשימה, עוה"ד גלעד ארליך, גרס מנגד כי העבירות המפורטות באישומים 1 ו- 3 אינן מהוות עבירות חוץ כשיטת הסנגור, כי אם עבירות פנים בהתאם לסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), שכן החלק הארי שבהן, ולמצער מקצתן, נעברו בישראל. הסנגור הדגיש כי אמנם חלק מהתוכנית העבריינית מומשה בחו"ל, אולם התכנון והתיאומים ביחס למכירת הסמים ופדיונם, ובכלל זה התכתבויות של המבקש עם אנשים בבלגיה לגבי עסקאות הסמים שהתבצעו שם, רכישת כרטיס הטיסה לבלגיה ואף קבלה של חלק מהכספים, כל אלה נעשו בשטח ישראל. משכך, טען כי סעיף 38 לפקודה אינו חל על העבירות וממילא לא היה צורך באישור היועמ"ש לצורך הגשת כתב אישום.

   דיון והכרעה

   אישומים 1 ו – 3 – עבירות חוץ או פנים?

5. אישומים 1 ו – 3 מייחסים למבקש עבירות שעניינן סחר בסם מסוכן וניסיונות יבוא סמים לישראל ובנוסף עבירה של סיוע לסחר בסם (אישום 3 בלבד).

6. סעיף 7 לחוק העונשין מגדיר מהן עבירות פנים וחוץ כדלקמן:

   (א)"עבירת-פנים" –

   (1)עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;

   (2)מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.

   (ב)"עבירת-חוץ" - עבירה שאיננה עבירת-פנים.