ת"פ 56069-06-15 מדינת ישראל נ' חתו(עציר) ואח'

בעניינם של הנאשמים 1 ו- 3, אשר נדונו ל- 10 חודשי מאסר ו- 6 חודשי מאסר בפועל בהתאמה.

בטרם נשמעו טיעונים לעונש, התקבל תסקיר שרות המבחן בעניינן של הנאשם. התסקיר סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הרקע לביצוע העבירה. צוין, כי הנאשם נעדר עבר פלילי, בעל תפקיד מכובד במגזרו, וכן כי המעצר וההליך המשפטי הותירו עליו חותם ממשי ומרתיע. בהתחשב בקביעה כי רמת מסוכנותו היא נמוכה עד בינונית, שוחרר הנאשם ממעצר במסגרת ההליך המשפטי בתנאי מעצר בית מלא, אשר הוקלו בהדרגה.

התרשמות גורמי שרות המבחן היא, כי לצד הבעת החרטה מתקשה הנאשם לבחון את הבעייתיות ואת הרקע להתנהגותו האלימה, ומתאר בצמצום את מעורבותו באירוע. הנאשם גילה קושי לשלוט בדחפים ופעל באימפולסיביות כלפי המתלוננות. הוא נעדר מיומנות בפתרון סכסוכים, נעדר יציבות תעסוקתית ותחושת הנאמנות שלו כלפי בני משפחתו עלולה להביאו לכדי הסתבכות עם החוק. לצד זאת, צוין כי הנאשם קיבל אחריות על תוצאות מעשיו, שיתף פעולה עם שירות המבחן וגילה אמפטיה כלפי פגיעתו במתלוננות.

נוכח האמור, המליץ השירות לבחון את השתלבות הנאשם במסגרת טיפול לשליטה בכעסים, ברם הנאשם סירב, בטענה כי התנהגות זו אינה חלק מדפוס התנהגותו. נוכח סירובו, ובהיעדר מוטיבציה לשינוי, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו. הנאשם נמצא לא מתאים לביצוע של"צ, על רקע אי יציבותו התעסוקתית ובעיות בריאות. בנסיבות אלה, המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מרתיע על הנאשם.

הממונה על עבודות שרות מצא את הנאשם כשיר לביצוע עבודות שרות.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הטעים את החומרה הגלומה במעשי הנאשם, אשר פגע פיזית בשתי המתלוננות תוך רמיסת זכויותיהן ברגל גסה בביתן שלהן, בידיעה שישנם אנשים נוספים במקום הששים אלי קרב ושאחד מהם אף נושא נשק.

עוד נטען, כי בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שלילי, המלמד על אי נטילת אחריות למעשיו, צמצום מעורבותו באירוע, סירובו ליטול חלק בהליך טיפולי והמסוכנות הנשקפת ממנו. בנסיבות אלה, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 5 חודשי מאסר ועד ל- 18 חודשי מאסר, ולהשית על הנאשם, נוכח הודאתו והסכמת הצדדים, עונש של 7 חודשי מאסר.

ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו, כי יש להבחין בין הנאשם לבין הנאשמים 1 ו-3, אשר דינם נגזר זה מכבר, שכן חלקו של הנאשם קטן באופן משמעותי מזה של הנאשמים האחרים. לטענתו, על הנאשם הושתה אחריות בגין פגיעתו במתלוננת 2, שהיא המתלוננת המשנית באירוע, ופציעתה הייתה קלה מזו של המתלוננת 1. עוד ציין, כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, שזו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק, נשוי ואב לשישה, הסובל מבעיה רפואית של פריצת דיסק. לאחר שהיפנה לתסקיר שירות המבחן, ציין ב"כ הנאשם כי המעצר היווה עבורו גורם הרתעתי, וכן כי הנאשם נעדר דפוסים אלימים.

לאור האמור, טען ב"כ הנאשם כי יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין אי הרשעה לעבודות שירות, ולהסתפק במקרה הנדון בימי מעצרו של הנאשם, תוך מתן משקל למעצר הבית הממושך בו שהה.