ת"פ 55079-05-15 מדינת ישראל נ' אבו נג'מה

הנאשם, כבן 21, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, בניגוד לסעיף 332א(א) לחוק העונשין.

בכתב האישום נטען, כי אזולאי ולוי עובדים כמאבטחים בעיר דוד, ובמסגרת עבודתם הם מבצעים סיורים רכובים בשכונת נוף ציון, שנמצאת בתוך שכונת ג'בל מוכבר, במטרה לאבטח את התושבים היהודים.

ביום 25.5.15 בשעות הערב, נסעו השניים במסגרת עבודתם ברכב עם חלונות ממוגנים, ובשעה 20:00 עמד הנאשם בצד הדרך ויידה אבן לעבר הרכב, אשר נסע באותה עת במהירות של כ-30 קמ"ש. האבן פגעה בפח בחלקו האחורי של הרכב, וכתוצאה מכך נגרם שקע בפח של הרכב.

הנאשם הודה, כי במעשיו אלה יידה אבן לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותם של הנוסעים בכלי התחבורה, או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה, בנסיבות שיש בהן כדי לגרום פחד או בהלה.

הסדר הטיעון לא התייחס לעניין העונש, אך הוסכם, כי הנאשם יהיה רשאי לטעון, כי זרק את האבן לעבר הרכב גם בשל אופן נסיעתם של המאבטחים.

בשים לב להיות הנאשם מתחת לגיל 21 בעת ביצוע העבירה, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

שירות המבחן ציין, כי מדובר בבחור צעיר, הנמצא בשלב של גיבוש הזהות העצמית שלו, וכי ניכרים באישיותו קווים ילדותיים, קשיים להתמודד באופן בוגר עם מצבים מלחיצים ונטייה להגיב באימפולסיביות.

מאידך, ציין שירות המבחן, כי הנאשם הינו בחור פעיל, בעל קשרים חברתיים טובים וכישורים במספר תחומים, אשר גדל בסביבה נורמטיבית, הנעדר קווים אלימים. שירות המבחן ציין, כי התלבט בבואו לגבש המלצה לעניין העונש, אך, בסופו של תסקיר ציין שירות המבחן, כי למרות ערנותו לחומרת העבירה, יש מקום לנקוט בגישה עונשית, חינוכית ושיקומית, שתכלול הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות, בשילוב עם מאסר על תנאי ומבחן למשך שנה.

התביעה טענה, כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן, וביקשה להעמיד את מתחם העונש ההולם בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, ולמקם את הנאשם בתחתית המתחם.