ת"פ 54908-02-14 מדינת ישראל נ' פנטה

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק; נטילת נכסים לשם סחיטה לפי סעיף 430 לחוק; הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (2 אישומים - 128 עבירות).

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם וגב' מ. ל. (להלן: "המתלוננת") היו בקשר רומנטי שהופסק ביום 10.12.12.

על פי האישום הראשון, ביום 10.12.12 בשעה 20:00 יצאה המתלוננת עם חברותיה ממפגש השירות הלאומי בנתניה, ונכנסה לרכבה של חברתה שחנה ברחוב.

בעודה יושבת ברכב ותיקה האישי מונח על ברכיה, ניגש אליה במפתיע הנאשם וביקש לשוחח עמה. משסירבה –נטל בכוח את תיקה האישי ונמלט מהמקום.

הנאשם החזיר למתלוננת את תיקה אולם הותיר בידיו את צרור המפתחות ותעודת הזהות שלה על מנת שתעביר לידו מפתח שנותר בידיה.

בהמשך לאמור, נפגשו המתלוננת והנאשם בכביש 100 באריאל בסמוך לאוניברסיטה לאחר שתיאמו כי ייפגשו לשם השבת חפציה של המתלוננת.

בהגיעה אל המקום מלווה בשתי חברותיה, הדר ריכטר-מיוחס ורעות כהן, שוחחה עם הנאשם בנפרד והנאשם אמר לה "את משחקת איתי משחקים", הכה אותה בפניה, וכתוצאה מכל נפלו משקפיה על הארץ ונשברו.

המתלוננת זעקה מיד לעזרת חברותיה ורעות הגיעה מיד וחצצה בין הנאשם למתלוננת על מנת למנוע ממנו להמשיך ולהכותה.

הנאשם הכה ברעות במכת אגרוף ברקה ובעט בה בבטנה.

כתוצאה ממעשיו חשו רעות והמתלוננת מכאוב רב.

על פי האישום השני, ביום 1.11.12 בין השעות 11:13-19:29 ב-79 במועדים שונים התקשר הנאשם למתלוננת ושלח הודעות תוכן באמצעות הטלפון הנייד שלו, למרות שידע כי היא אינה מעוניינת לשוחח עמו.