ת"פ 54857-01-15 מדינת ישראל נ' אזער(עציר)

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה טען כי מדובר בנאשם אשר נכנס לתחומי מדינת ישראל שלא כדין, ראה במתלוננת טרף קל, דחף אותה והפילה ארצה במטרה לגנוב את תיקה.

נטען כי מדובר בעבירת רכוש חמורה, כמו גם עבירת אלימות חמורה, אשר קיים בה פוטנציאל להתרחשות נזק חמור עד בלתי הפיך.

נטען כי מצבה הנפשי של המתלוננת לאחר האירוע לא היה קל, כעולה מעדותה במשטרה.

נטען כי מעשי הנאשם פוגעים בערך החברתי של שלומו ורכושו של אדם, וכן פגיעה בריבונות המדינה וביכולתה להחליט מי הנכנסים בשעריה.

ב"כ המאשימה התייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה וטען כי הנאשם, יליד 1997, נעדר עבר פלילי הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט ולקח אחריות על ביצוע העבירה.

יחד עם זאת, נטען כי האינטרס הציבורי גובר במקרה זה, לנוכח חומרת העבירה, על האינטרס הפרטי, במיוחד כאשר עבירת השב"ח לא בוצעה לשם עבודה ופרנסה, אלא כחלק מעבירת התקיפה של המתלוננת - תושבת ישראל.

נטען כי מתחם הענישה הראוי הינו בין 6 חודשי מאסר עד 18 חודשים, וב"כ המאשימה עתר לעונש במתחם זה.

כן נטען כי לאור מהות העבירות יש להשית על הנאשם גם עונש כלכלי, וענישה צופה פני עתיד שתרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות דומות, וכן פיצוי וקנס.

ב"כ המאשימה הגיש פסיקה לעניין העונש.

ת"פ 16626-03-13, 2600-12-10 מ"י נ' חגאג - בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה לשם גניבה וגניבה, וכב' השופט קובו גזר על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוא מציין כי מתחם הענישה הראוי הינו מעונש מאסר בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

טיעוני הנאשם