מדינת ישראל נ' קורלנדסקי (אחר/נוסף)

כללי

1. ביום 11.9.16 הרשיעה כב' השופטת מאק-קלמנוביץ' את הנאשם לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של העלבת עובד ציבור ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וזיכתה אותו מעבירה של תקיפת עובד ציבור.

    

2. בהתאם לקביעות העובדתיות בהכרעת הדין, הנאשם העליב את המתלונן, חייל שהגיע יחד עם אביו להתפלל בבית הכנסת, וקרא לעברו יחד עם אנשים אחרים מספר פעמים "חרדק" וביקש ממנו לעזוב את בית הכנסת. מספר ימים לאחר האירוע, עת נחקר הנאשם בתחנת המשטרה על האירוע שהתרחש בבית הכנסת, צעק הנאשם וגידף את השוטרים במהלך חקירתו ואמר להם: "עמלקים היום לא תישארו בין החיים", "משטרה של עמלקים", "שטן" וקללות נוספות. קצין משטרה שהיה במקום ביקש מהנאשם להירגע ולדבר בנימוס, הוא קם מכיסאו, נצמד אל הקצין, סירב לשבת והתפרע, קצין המשטרה אחז בו וביקש להושיבו על כיסא, הנאשם השתולל דחף את הקצין והדף אותו לעבר קיר גבס, וכתוצאה מכך הקיר ניזוק.

    

3. שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם, ממנו עולה שהנאשם בן 35, אב לשישה ילדים ועוסק בלימוד והוראה בישיבה. הנאשם אמנם קיבל ממד של אחריות לביצוע העבירות ואולם הוא התייחס להרשעתו הנוכחית, כמו גם להרשעתו הקודמת, כאל מאבק בעל צביון דתי, ונטה לצמצם במשמעות התנהגותו האלימה. הנאשם תיאר את התנהלותו כביטוי מחאה לא אלים נגד התנהלותו הפרובוקטיבית של המתלונן בהיותו חייל, ואת התנהלותו מול השוטרים בתחנת המשטרה, כתגובה להתנהגות כוחנית של השוטרים כלפיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מונע מתוך תחושת שליחות דתית ומן הצורך לתפוס עמדה בולטת ומשפיעה, וקיים אצלו קושי לראות את האחר. לצד זאת התרשם שירות המבחן, כי הנאשם הפיק לקחים מהאירועים וגילה הכרה ראשונית בפגיעה בזולת, מתוך רצון להימנע מהסתבכות נוספת בפלילים על רקע המחיר האישי שכרוך בכך. אמנם הנאשם הביע עמדות השוללות אלימות, אך ההתרשמות היא כי לאורך השנים הצדיק את התנהגותו, מתוך תפיסה כי מדובר בפעולת מחאה לגיטימית על רקע עמדותיו האידיאולוגיות. בשל ההתרשמות מראשיתו של שינוי תודעתי, העובדה כי הנאשם מתפקד באורח תקין מבחינה תעסוקתית ומשפחתית, והאחריות שנטל, וחרף החזרתיות על המעשים, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות.

    

4. חוות דעת הממונה על עבודות השירות שהוגשה בעניינו של הנאשם ביום 2.4.17 קובעת כי הנאשם כשיר לבצע עונש זה.

    

5. המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה שבין מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל, וביקשה להטיל על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי למתלונן וקנס, תוך שהדגישה את החומרה בעבירות שנעברות על רקע אידיאולוגי ואת העובדה שהנאשם מצדיק מעשיו בכך שנלחם לשמור על החברה החרדית מתופעות שליליות דוגמת גיוס חרדים לצה"ל. המאשימה הגישה תעודת עובד ציבור ביחס להיקף עבירות הסתה לאלימות ואלימות כנגד חיילים חרדים על רקע שירותם הצבאי בשנים 2015-2017.

    

6. ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם ענישה שנע בין מאסר על תנאי לשירות לתועלת הציבור, וביקש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, בהתאם להמלצת שירות המבחן. לדידו, חלקו של הנאשם באירוע הוא מינורי, ולא משקף את כתב האישום שהוגש, בעטיו ישב הנאשם במעצר ממש במשך 9 ימים ובהמשך בתנאי מעצר בית ופיקוח הדוקים.