ת"פ 54135-03-16 מדינת ישראל נ' הואשלה

הנאשם עומד לדין בגין ביצוע עבירות של פריצה לרכב בניגוד לסעיף 413 ו' רישא בחוק העונשין תשל"ז -1977, וניסיון גניבת רכב בניגוד לסעיף 413 ב' ביחד עם סעיף 25 בחוק.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 2.3.16 בין השעות 02:00 ל-06:00 החנה המתלונן את רכבו ברחוב יהודה הנשיא 8 בפתח תקווה, ולפי הנטען התפרץ הנאשם אל הרכב באותו מועד, בכך שכופף את חלון הדלת הקדמית ונכנס אל הרכב. הנאשם עקר את חובק ההגה וחיבר מעקף למערכת ההנעה באמצעות חוט חשמל אל מצבר הרכב. בכך, על פי הנטען, ניסה הנאשם ליטול את הרכב ללא רשות והתפרץ אליו.

הנאשם כפר בתשובתו לאישום בטענות כלפיו וטען כי כלל לא היה בפתח תקווה.

לאחר ששמעתי את הראיות ובחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה את האמור בכתב האישום מעבר לספק סביר.

ראשית יצוין, כי ההגנה אינה חולקת על העובדות המתוארות בכל הנוגע לפריצה לרכב ולניסיון גניבתו, ולמעשה, חולקת אך על הטענה כי הנאשם הוא שביצע את המעשים הנידונים.

במהלך הבאת הראיות הוגשו בהסכמת הודעות המתלונן במשטרה כאשר מת/1, הודעת המתלונן אשר נגבתה במקום האירוע, עולה כי החנה את הרכב ביום 1.2.16 ברחוב יהודה הנשיא 8 בפתח תקווה, וכאשר הגיע אל המקום בסמוך לשעה 6:00 בבוקר, ראה את דלת הרכב פתוחה ואת המתנע כשהוא במצב פעולה. כן מצא את חלון הנהג עקור ממקומו, את הקודן קרוע ואת המתנע פועל כשחוטים חשופים נמצאים במקום.

מהודעתו הנוספת, ת/2, עולה כי שטף את הרכב לאחרונה לפני כשנה במקום המיועד לשטיפת רכבים וכי הוא המשתמש היחיד ברכב. כן ציין כי הרכב היה נעול באמצעות רב בריח על מוט ההילוכים, ולפיכך, להבנתו, לא ניתן לגנוב את הרכב אלא לשבור את מוט ההגה ואת המתנע בלבד.

המתלונן נשאל אם הסיע עובדים ברכבו ואם ביצע עבודת שיפוצים לאחרונה ואולם השיב בשלילה.

מהרכב נלקחו מספר מעתקים, עליהם למעשה לא חולקת ההגנה, והמסמכים הרלבנטיים הוגשו בהסכמה. בבית המשפט העיד איש מז"פ אשר הוא שביצע את לקיחת המעתקים ולהגנה לא היו טענות בכל הנוגע לנטילת המעתקים ולטיבם, כאשר חקירת איש המז"פ התמקדה בכך שהנאשם היה חבול בזמן נטילת המעתקים.

ראשית יצוין, כי מחוות הדעת אשר הוגשו כאמור בהסכמה עולה כי מתוך 7 מעתקים נמצאו 4 מעתקים של טביעות אצבע המזהים את הנאשם כמי שהיה במקום.