בית המכס ומע"מ ירושלים נ' כהן

כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום ובמסגרת הסדר טיעון, ב-28 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976 (להלן: "חוק המע"מ").

    

2. בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב האישום. אשר לעונש, נקבע שהמאשימה תעתור לעונש מאסר בן שישה חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות לצד קנס ומאסר מותנה, וההגנה תעתור למאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה משישה חודשים.

    

   כתב האישום 

    

3. על פי עובדות כתב האישום, בשנים 2014-2013 הנפיק והפיץ הנאשם 28 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, ע"ש חברת "משה כהן בע"מ", ללא שנעשתה כל עסקה בין הצדדים (להלן: "החשבוניות הפיקטיביות"). הנאשם הפיק את החשבוניות הפיקטיביות ע"ס 1,660,230 ₪, כאשר מס הערך המוסף הכלול בהן עומד על סך 251,358 ₪. החשבוניות הפיקטיביות הופצו לשלוש חברות: "קשת יעלים", "אלידורי בנייה ושיפוצים", ו-"מ.ע שוורקי", במטרה להביא לכך שחברות אלה ישתמטו או יתחמקו מתשלום מס שבו הן חייבות.

    

   הנאשם הורשע על שבמעשיו פעל במטרה שאדם אחר ישתמט או יתחמק מתשלום מס שאותו אדם חייב בו.

    

   טיעוני הצדדים לעונש 

    

4. באת-כוח המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪, כאמור בהסדר הטיעון. אשר למתחם העונש ההולם, טענה שזה נע בין 6 ועד 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, וקנס שנע מ- 5% ועד 10% מהמחדל, ויש למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם. בטיעוניה הדגישה שתופעת הפצת חשבוניות פיקטיביות הפכה לאטרקטיבית לנוכח היותה קלה לביצוע אך קשה לגילוי. ב"כ המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים בעבירה זו אשר נפגעו ממעשי הנאשם. אשר למדיניות הענישה הנהוגה, טענה שעל עבירות דומות נוהגים בתי המשפט לגזור עונשי מאסר בפועל לצד קנסות כבדים. לתמיכה בטענותיה הגישה פסקי דין שבהם נגזרו על הנאשמים עונשי מאסר בפועל שהוטלו על אף שהסכומים שם היו נמוכים מהסכום במקרה שלפנינו. בטיעוניה הסבירה שבשונה מהמקרה שלפנינו, במקרים שנדונו בפסיקה שהוצגה, לא הוסרו המחדלים ועל כן עמדת המאשימה כמו גם עמדת בית המשפט היו מחמירות. לקולה, ציינה את היעדרו של עבר פלילי, הודאה ולקיחת אחריות, הסרת המחדלים ושילובו של הנאשם בהליך שיקומי לגמילה מסמים.