ת"פ 53183-01-14 מדינת ישראל נ' זערור

הנאשם הורשע על פי הודייתו, בעובדות כתב האישום שתוקן במסגרת הסדר דיוני, בביצוע עבירות סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "החוק"), בהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק, בנהיגה ללא רישיון נהיגה עבירה לפי סעיף 10(א) ביחד עם סעיף 62(1) לפקודת התעבורה ובשימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413 ג' לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 19.11.12 בשעה 17:00 לערך, נהג הנאשם אשר לא היה מעודו מורשה לנהיגה, ברכב, השייך לדודו (להלן: "הרכב") וזאת ללא רשותו של הדוד, בעיר פתח תקווה, בניגוד לכיוון התנועה. באותה העת חלפה במקום ניידת משטרתית. השוטר שנהג בה, הבחין בנאשם, עצר את הניידת במקביל לרכב והורה לנאשם לעצור. בתגובה לכך החל הנאשם להימלט, בנסיעה מהירה מהמקום, תוך שעלה עם גלגלי הרכב הימניים, על מדרכה. הנאשם פנה שמאלה ונסע בניגוד לכיוון התנועה, בעוד השוטר דולק בעקבותיו. הנאשם המשיך בנסיעתו זו עד הגיעו לאי תנועה, השתלב בנתיב הנסיעה ועצר את הרכב ברמזור אדום, בנתיב הפניה שמאלה.

השוטר יצא מהניידת והתקרב לרכב. באותה העת התחלף האור ברמזור מאדום לירוק בנתיבי הנסיעה ישר וימינה, שהיו עמוסים בכלי רכב. הנאשם סטה בפתאומיות מנתיב הנסיעה שמאלה לימין, תוך שהוא גורם לנהגים אחרים שנסעו כחוק, לבלום את רכבם בפתאומיות על מנת להימנע מהתנגשות עם הרכב.

הנאשם המשיך בנסיעתו עד הגיעו לצומת, בה המתין רכב אחר למופע האור הירוק ברמזור. על מנת לעקפו, הסיט הנאשם בפראות, את הרכב, לעבר אי התנועה ופגע במראה השמאלית של הרכב האחר.

הנאשם המשיך בנסיעה ומפאת עומס התנועה ששרר במקום ועל מנת לעקוף את כלי הרכב שנסעו לפניו, העלה את הרכב על אי תנועה, הסיטו למסלול הנגדי וגרם לנהגי רכבים אחרים שנסעו כחוק, לבלום בלימת פתע, על מנת להימנע מהתנגשות עם הרכב. הנאשם המשיך בנסיעה פרועה, עד שנטש את הרכב.

טרם הוחל בשמיעת הראיות, הודיעו הצדדים לבית המשפט על גיבושו של הסדר דיוני, במסגרתו תוקן כתב האישום.

אודות הנאשם, התקבלו שני תסקירים של שירות המבחן.

בתסקיר הראשון, שהתקבל ביום 05.07.15, פורטו מהלך חייו של הנאשם ונסיבותיו האישיות. בין היתר עלה כי הנאשם סובל מהפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בסמים ואלכוהול ובמשך השנים היה בטיפול ובמעקב, במסגרת המרכז לבריאות הנפש "גהה".

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירה בה הורשע ותיאר כי אך ניסה להחנות את רכבו של חברו, בו נותר בגפו, על מנת שלא להפריע לתנועה ולאחר מכן ביצע את העבירות מתוך בהלה שאחזה בו למראה הניידת, כשהוא מודע לכך שאין בידו רישיון נהיגה. לאור האמור מצא שירות המבחן כי המדובר בהתייחסות חלקית ושטחית, תוך קושי לבחון המניעים להתנהגותו בעבירה ותפקודו בכלל.

עוד עלה קושי בבחינת דפוסי השימוש בסמים והתלות שפיתח הנאשם בחומרים ממכרים. הנאשם הופנה למרפאה והחל להשתלב בשיחות פרטניות ולקבל תחליף סם. גורמי הטיפול התרשמו מחוסר בהירות באשר למצבו ההתמכרותי ובאשר ליכולתו להתגייס להליך טיפולי.