ת"פ 5093-10-13 מדינת ישראל נ' בטיחאת ואח'

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות של החזקת מכשירי פריצה בצוותא בניגוד לסעיף 413ז ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז- 1977, החזקת סכין בצוותא, בניגוד לסעיף 186(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק, אי ציות לתמרור אין כניסה, בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961 ונסיעה בפנסי חזית כבויים בניגוד לתקנה 97(א) לתקנות התעבורה.

2.בהכרעת הדין נקבע כי בתאריך 10.01.2013 בסמוך לשעה 04:00, נהג הנאשם ברחובות פתח תקווה, כשעימו נוסעים נוספים, כאשר הוא אינו מציית לתמרור אין כניסה, בהמשך עצר וכיבה את אורות החזית של הרכב והחל בנסיעה איטית בפנסים כבויים. כשנעצר על-ידי המשטרה נמצאו בחזקתו מספר כלי פריצה, ובהם 2 מברגים, פלייר, מפתח צינורות, וכן סכין, אשר נמצאו במקומות שונים ברכב, כשחלקם מוסלקים.

טיעוני הצדדים לעונש

3.ב"כ המאשימה טענה כי במעשיו אלו פגע הנאשם בערך החברתי המוגן של שמירה על ביטחונם וגופם של אזרחים, לרבות ציבור המשתמשים בדרך, וכן פגע בסדר הציבורי, וברכושו וקניינו של הפרט. נטען כי מדובר בנאשם יליד 1991, נעדר עבר פלילי, אשר לא לקח אחריות על מעשיו, ולא הפנים את הפסול במעשיו. כן נטען, כי העבירה החמורה הינה החזקת הסכין אשר הינה עבירה מסוג פשע, ובפסיקה נקבע לא אחת כי יש להילחם בתת תרבות הסכין. עם זאת, הובהר כי במקרה זה מדובר בסכין מטבח.

בשים לב כי מדובר בצבר עבירות באותו אירוע אחד, טענה המאשימה כי מתחם העונש הראוי נע בין של"צ למאסר בפועל שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות. במקרה זה עתרה המאשימה להשית על הנאשם של"צ לצד מע"ת וקנס.

4.ב"כ הנאשם טענה כי מדובר בנאשם בן 23 ללא עבר פלילי, אשר עצם הרשעתו בדין מהווה עבורו עונש בפני עצמו. ב"כ הנאשם הפנתה לכך שהסכין שנתפסה הינה סכין מטבח, וטענה כי יש להתחשב לקולא בכך שהסכין נמצאה ברכבו של הנאשם ולא על גופו. נטען כי הנאשם מבין כיום את האיסור בהחזקת הסכין, ולא יחזור להחזיק בסכין בניגוד לחוק.

במכלול הנסיבות טענה ב"כ הנאשם כי המתחם הראוי בנסיבות העניין, נע בין אי הרשעה למאסר, ובנסיבות שלפניי עתרה להסתפק במאסר מותנה.

דיון

5.עקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בהתאם לס' 40ב לחוק. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, במידת הפגיעה באותם ערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

6.הערכים החברתיים אשר נפגעו בעקבות מעשיו של הנאשם הינם ביטחונו ושלמות גופו של האדם, שמירה על הסדר הציבורי, והגנה על ביטחון ציבור המשתמשים בדרך. האיסור על החזקת סכין שלא כדין נועד לסייע במיגור התופעה שהפכה למכת מדינה, ואשר זכתה בפסיקה לכינויים כגון "תרבות הסכינאות" ו"תת תרבות הסכין" )רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל). תכלית העבירה הינה למנוע את הסיכונים אשר עלולים להתרחש עקב שימוש פסול בסכין.