פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' כהן

בקשת הנאשם כי אפסול עצמי מלשבת בדינו. בקשתו באה לאחר שהרשעתי אותו בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור ואף לאחר שלב הטיעונים לעונש וטרם מתן גזר דין. לטענת הנאשם, עובדות שהתגלו לו, לצד מאבק שלטענתו הוא מנהל כנגד "המערכת הבנקאית" וכתב אישום אחר אשר הוגש כנגדו בהקשר זה, מחייבים את פסילתי.

רקע וטענות הצדדים

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיפים 288 ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בתמצית, על פי כתב האישום אשר בעובדות המפורטות בו הרשעתי את הנאשם, הנאשם פרסם פוסטים ושירים בגנותו של המתלונן, אשר שימש בתקופה הרלבנטית כרכז מודיעין במשטרה. על פי הראיות אשר הוצגו במשפט, ובכללן גרסתו של הנאשם עצמו, היכרותו של הנאשם עם המתלונן והתנהלותו מולו קשורה לפעילותו של הנאשם בקשר לקבוצת אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

    

2. בחודש יוני 2017 הרשעתי את הנאשם בעבירות שיוחסו לו. הנאשם נשלח לקבלת תסקיר, וטיעונים לעונש נשמעו ביום 6.12.2017. לאחר כל אלה פנה הנאשם – שלא באמצעות בא כוחו – ב"בקשה בטרם עתירת פסלות" שבה ביקש כי אמסור מידע בעניינים שונים, בקשה שנדחתה מטבע הדברים באין כל בסיס ולו דיוני לה. לאחריה, עתר הנאשם ביום 7.1.17, אף זאת ללא בא כוחו, לפסול אותי מלשבת בדין בתיק זה. בבקשתו הכתובה ובטיעון שנשמע בעל פה ביום 10.1.17, הנאשם טען לקיומה של עילת פסלות על פי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") בשל טענתו לקיומו של עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי של בן זוגי בהליך או בתוצאותיו או בצד בהליך. נסיבות נטענות אלה, מקימות לשיטתו עילת פסלות כללית של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט מכוח הוראת סעיף 77א(א) לחוק, וחובת פסלות קונקרטית מכוח סעיף 77א(א1)(2) לחוק.

    

3. לטענת הנאשם, בקשתו נשענת על עובדות אשר התגלו לו רק בסמוך לפני הגשת הבקשה. כך פירט בבקשתו הכתובה ובטיעונו בעל פה כי נודע לו שבן זוגי הוא מבעליו של משרד עורכי הדין נשיץ ברנדיס אמיר ושות' שהוא לטענתו אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בייצוג "המערכת הבנקאית", שהמשרד מייצג את המערכת הבנקאית בתיקים רבים מאוד ואינו מייצג תובעים כנגדם. לטעמו, הרווחים וההכנסות מהמערכת הבנקאית והמחויבות שלא לייצג כנגדה מגיעה כדי שותפות אינטרסים תוך שציין כי "פגיעה פוליטית במערכת הבנקאית זהה לפגיעה באינטרסים של עו"ד שרון אמיר". עוד הוסיף כי קיימת זיקה עמוקה בין ההכרעה הנורמטיבית שניתנה בתיק דנן על ידי לבין מאבקו הנטען במערכת הבנקאית ובכלל זה עורכי דין המייצגים אותם. לטענתו, בית המשפט שמע ונחשף למאבקו בראשי המערכת הבנקאית ועוזריהם ובמהלך ההליך נחשף "לכלליותו של מודל המאבק הפוליטי". הנאשם אף ציין כי נודע לו שבביתי נערכה חגיגת יום העצמאות בנוכחות "בעלי הון שונים" וגם בכך לדעתו טעם לפסילתי, שכן פעילותו מביאה לשחיקת "מציאות המעניקה להם [לבן זוגי ולי – ד.א.] כבוד והוד". בהקשר זה הוסיף כי החוג החברתי של בן זוגי מורכב מ"יריביו הפוליטיים הישירים" של הנאשם, וכי לא יעלה על הדעת שבן זוגי מתרועע בחוגים, אירועים וכנסים משותפים עם מי שהנאשם מואשם בהליך מקביל בפגיעה בהם. בעת הדיון בעל פה הוסיף וטען הנאשם כי אף נודע לו על קשרי עבודה של אבי ואחי עם בנקים.

    

4. המאשימה בתגובתה הכתובה ובעת הדיון שהתקיים התנגדה לבקשה. לעמדתה של המאשימה אין במקרה זה ולו בדוחק עילה לפסלות שופט, מעבר לתחושותיו הסובייקטיביות של הנאשם שאינן מקימות כל עילה לפסלות שופט. ב"כ המאשימה הדגיש כי עניינו של התיק דנן בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור שביצע הנאשם כלפיי שוטר וכי טענות הנאשם בקשר למאבק כנגד גורמים במערכת הבנקאית אינן קשורות להליך דנן. עוד הוסיף כי כל ניסיון לצבוע את האירועים בטיעונים של "מאבק אזרחי ביקורתי" או "מודל מאבק כללי" אינו נכון. ב"כ המאשימה טען כי עיון בטיעוניו של הנאשם מעלה חשש שמטרת הבקשה איננה אלא ניסיון להלך אימים על בית המשפט. עוד ציין כי מהמפורט בסעיף 6(ג) לבקשת הנאשם עולה כי בקשת הנאשם הוגשה לאור תחושתו השגויה לפיה הורשע שלא כדין.

    

   דיון והכרעה

5. קודם להידרשות לגוף הבקשה, יש להעיר כי הנאשם בחר להגיש בקשתו בעצמו ולא באמצעות בא-כוחו המייצגו בהליך, עו"ד מנחם רובינשטיין, עניין שהמשיבה אף מחתה עליו. אף שניתן היה עיונית להביא לדחיית הבקשה כבר מטעם זה, לא ראיתי למנוע מן הנאשם את האפשרות להביא טענותיו לפני בית המשפט רק מטעם זה, כאמור בפרוטוקול הדיון, שם ביאר הנאשם כי ביקש שלא "להכביד" על בא-כוחו. דומה שלא בכדי נמנע בא כוחו, שהעלה עד הנה במסירות כל טענה שניתן היה להעלות בשם שולחו, מלהגיש בקשה זו.