ת"פ 50753-06-15 מדינת ישראל נ' יאיר
|
ת"פ בית משפט השלום ראשון לציון |
50753-06-15
15.9.2016 |
|
בפני השופט הבכיר : אברהם הימן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש (הנאשם): רמון יאיר |
המשיבה (המאשימה): מדינת ישראל |
| החלטה | |
לפני בקשה לביטול כתב האישום בטענה כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
כתב האישום.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין").
על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.2.15, בשעה 13:00 או בסמוך לכך, חנה הנאשם את רכב החברה שבחזקתו, מסוג פיאט פונטו שמספרה 52-895-74 (להלן- "הרכב") בחניית בניין מספר 11 ברחוב צ"ג בנות בעיר ראשון לציון, כשחזית הרכב פונה לעבר גן ילדים סמוך. מיד ובסמוך, בעודו ישוב בתא הנהג, הפשיל הנאשם מכנסיו ותחתוניו ואונן עד אשר הבחין בא.ת שצילמה את רכבו וקראה למשטרה. או אז, עזב הנאשם את המקום.
טיעוני באת כוח הנאשם.
באת כוח הנאשם טוענת כי כתב האישום אינו מגלה עבירה וכי יש להורות על מחיקתו. לטענתה, על פי עובדות כתב האישום נמצא הנאשם בתוך רכבו שהינו מקום פרטי ומי שראתה אותו שהתה בתוך ביתה ועל כן אין הדבר עונה להגדרת העבירה. כמו כן, טוענת באת כוח הנאשם כי גם אם הרכב אינו מקום פרטי הרי שלא נרשם בכתב האישום כי ניתן היה לראות לתוך הרכב מכל מקום שהוא מקום ציבורי. באת כוח הנאשם טוענת כי היסוד "בפומבי בפני אדם אחר" אינו עולה מתוך עובדות כתב האישום, היות ועל פי עובדות אלה המעשה נעשה לכאורה בתוך רכבו של הנאשם כאשר המתלוננת שוהה בביתה אשר בקומה השנייה בבניין מגוריה והמעשה לא בוצע בוצע בפני אדם אחר.
טיעוני בא כוח המאשימה.
בא כוח המאשימה טוען כי יש לדחות את טענות באת כוח הנאשם לביטול כתב האישום. לטענתו המתלוננת העידה כי הבחינה בנאשם מתוך חלון ביתה וכי משלא יכולה היתה לזהות את מספר רכבו ירדה מביתה לחניון הבניין, קרבה לרכב ובעודה מסריטה את מספר הרכב הבחין בה הנאשם וברח מן המקום. בא כוח המאשימה ציין כי עדות זו של המתלוננת לא צוינה בכתב האישום והיא המהווה בסיס למחלוקת בין הצדדים באשר להתקיימות יסוד הפומביות של העבירה. בא כוח המאשימה טוען כי הנאשם ביצע את המעשה המגונה המיוחס לו בתוך רכבו הפרטי שאינו מקום ציבורי כהגדרתו בחוק העונשין וכי יש לבחון התקיימותה של החלופה השנייה שבהגדרה כאמור והיא כי אדם המצוי במקום ציבורי יכול היה לראות את המעשה. לפיכך טוען הוא כי על פי עובדות כתב האישום ביצע הנאשם את המיוחס לו בתוך רכבו אשר חנה בחנייה של בניין מגורים כשהוא פונה לגן ילדים, קרי בחניון פתוח שאינו נסתר מעיני הציבור, בצהרי היום. כמו כן טוען כי צפייה בסרטון שתיעדה המתלוננת מהווה ראיה לכך, וכי בכך יש לקיים את יסודות העבירה. באשר לטענת בא כוח הנאשם כי העבירה לא בוצעה בפני אחר טוען בא כוח המאשימה כי די בכך שבחניון הבניין היו עשויים להיות אנשים בקרבה לנאשם בעת שעשה את המעשה המגונה לצורך התקיימות היסוד "בפני אדם אחר".
דיון והכרעה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|