ת"פ 50612-09-14 מדינת ישראל נ' דנאור אבטחה ושירותים כלליים (1994) בע"מ ואח'

שני הנאשמים הועמדו לדין בגין עבירה של ניכויים שלא כדין משכרם של חמישה עובדים אשר הועסקו על ידי הנאשמת 1, בהתאם לסעיפים 25, 25ב ו-26 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר).

לאחר שכתב האישום הוקרא להם בדיון שהתקיים ביום 6.1.15 הודו הנאשמים כי נוכה משכרם של חמשת העובדים המפורטים בכתב האישום, סך של 15 ₪ לחודש בגין הרכיב "קרן מתנות" בחודשים אשר פורטו בכתב האישום.

בדיון מיום 29.2.16 הודיעו ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמת 1 כי הגיעו להסדר סגור לפיו הנאשמת 1 תודה ותורשע בעבירות המיוחסות לה על פי כתב האישום ויושת עליה קנס עונשי בסך 1,000 ₪. הסדר זה הושג לנוכח העובדה שהנאשמת 1 מצויה בהליכי פירוק. בהחלטה מאותו יום אושר הסדר הטיעון, הנאשמת 1 הורשעה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום והוטל עליה קנס בסך 1,000 ₪ לתשלום תוך 60 יום.

באותו דיון נשמעה עדותו של המפקח מטעם המאשימה וכן עדויותיהם של חמשת העובדים האמורים. בסיומו של הדיון ביקשו הצדדים לשמוע את עדויות ההגנה במועד נפרד ולאחר שהמועד שנקבע נדחה פעמיים, התקיים דיון לשמיעת עדויות ההגנה ביום 27.11.16. בדיון זה נשמעה עדותו של הנאשם 2 כעד יחיד מטעם ההגנה.

הוראת החוק הרלוונטית

בסעיף 25 לחוק הגנת השכר, נקבע כך:

"(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:

(1) סכום שחובה לנכותו או שמותר לנכותו על פי חיקוק;

(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

(3) דמי חבר בארגון עובדים... ;

(3א) תוספת לדמי החבר...;

(3ב) דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג... ;