ת"פ 50148-01-14

1.עתירה לגילוי ראיה החוסה תחת תעודת חסיון שהוגשה על ידי העותר ביום 8.10.15 (שנה ותשעה חודשים לערך לאחר הגשת כתב האישום) ובה עותר הוא כי תינתן פרפרזה בה יפורטו מועדי העיקוב של יחידת העיקוב בחודש נובמבר 2013 וימסרו לו דו"חות עיקוב לתאריכים 5.11.13 – 13.11.13.

2.כנגד העותר ואחר הוגש כתב אישום המייחס לו בחמישה אישומים שונים סחר בנשק אותו מכר לסוכן משטרתי בתיווכו של סוכן משטרתי סמוי נוסף (להלן: "הסוכנים"). המדובר בעיקר בסחר בלבנות חבלה כשעיקרן של הראיות הינן הקלטות שביצעו הסוכנים במפגשים ובשיחות עם העותר, האזנות סתר בהן משוחח העותר עם הסוכן, דו"חות עיקוב שנמסרו להגנה ועדויות הסוכנים שתיארו את המפגשים והשיחות עם העותר.

3.המשיבה מתנגדת למסירת דו"חות העיקוב ממספר טעמים: במענה לכתב האישום הכחיש העותר הכחשה גורפת את המיוחס לו בכתב האישום ולא מסר את קו הגנתו, כך שבבקשתו הוא אינו מצביע כיצד החומר החסוי משפיעה על קו ההגנה, וככל שטוען העותר כי מישהו אחר הניח את המטען במקום מסתור – טענה המתייחסת לאחד האישומים בלבד- העותר לא טען זאת במענה לכתב האישום ואם כך הוא הדבר הרי שהעותר יודע מי הניח המטען עבורו, לכאורה.

4.בטרם מתן ההחלטה עיינתי בדו"חות שנחסו ואין בדו"חות אלה כל ממצא היכול לשמש להגנת הנאשם.

זאת ועוד.

חלק מן הדו"חות נחשפו ונמסרו להגנה , ככל שקיים בהם ממצא היכול לשמש את הנאשם.

חשיפת דו"חות נוספים שאין בהם דבר היכול לשמש להגנת הנאשם תחשוף את שיטות העבודה של יחידת העיקוב, את גודלה של היחידה, זמני פעילותה, מספר העוקבים שבה ועוד.

5.על פי פסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 3540/15 "ראיות החוסות תחת תעודת חיסיון הן חריג לכלל הקבוע בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ]נסוח משולב] , (התשמ"ב1982- (... כאשר מובאת לפתחו של בית המשפט בקשה להסרת החיסיון, ראשית דבר שומה עליו לבחון אם החומר שגילויו מתבקש אכן חוסה תחת תעודה זו. במידה שהמענה לכך הוא בחיוב, יש להוסיף ולברר אם החומר החסוי חיוני להגנת העותר, ואם אכן כך אזי יש להורות על הסרת החיסיון.......ואולם, על מנת שיתאפשר לבית משפט לבחון באופן מושכל עתירות ממין זה, יש להידרש לקו ההגנה של העותר על רקע החומר הגלוי שכבר נמסר לו.....

בנסיבות המקרה, נראה שמוטב היה לעותר אילו היה טוען ומעלה אפשרויות או היפותזות סבירות לגבי חפותו אל מול חומר הראיות הגלוי שהועמד לעיונו."